בשנת 1960 התארגנו חלק מהמדינות המייצאות נפט בארגון גג, שראשי התיבות של שמו באנגלית הן: "אופ"ק".
(Organization of Petroleum Exporting Countries – OPEC )
מטרת הארגון – לאחד ולתאם את מדיניות הנפט של המדינות החברות בו, לשמור על האינטרסים שלהן ולהגיע לשליטה מלאה על תעשיית הנפט.
בשנת 1970 נמנו על הארגון מדינות המפרץ הפרסי, אינדונזיה, לוב, ניגריה, טרינידד, טובוגו, וונצואלה. מדינות אלה ייצגו כ – 80% מיצוא הנפט בעולם וכ – 50% מתפוקתו העולמית. למרות זאת עד שנות ה – 70 לא צבר הארגון כוח בידיו.
בראשית שנות ה – 70 חלה התארגנות יעילה של אופ"ק בהנהגת לוב לעומת היעדר התארגנותן של המדינות הצורכות נפט ועמדתן של החברות המפיקות (שהיו בינלאומיות באופיין). כל אלה הביאו לעליית מחירים גדולה. בעקבות מלחמת יום הכיפורים העלו מדינות אופ"ק את מחירי הנפט פי ארבע והטילו אמברגו על יצוא דלק למדינות שונות. הרווח המיידי של המדינות המייצאות נפט ושל חברות הנפט הגדולות היה עצום.
לשינויים אלה היו השפעות ניכרות הן לטווח קצר והן לטווח ארוך. במדינות המייבאות נפט פרצו משברים כלכליים שלוו באבטלה. הבעיה הכלכלית התבטאה במאזן התשלומים שלהן בעיקר, כאשר תגמולי היצוא לא סיפקו את ההון הדרוש ליבוא הדלק. למשבר זה נוספה באותה עת (בעיקר בארה"ב) מודעות ציבורית גדלה והולכת לבעיות הסביבה, דעת הקהל גרמה לעיכוב הפקת נפט מאזורים חדשים (אלסקה, לדוגמא) ומנעה סידורי פריקה וטעינה נוספים.
המשברים שאיימו על המדינות היו חריפים במיוחד במדינות המתפתחות שמצבן הכלכלי היה גרוע מלכתחילה.
לעומת זאת, במדינות המייצאות נפט חל תהליך של זרימת דולרים (פטרודולרים) בשעור חסר תקדים. הכלכלנים מעריכים שמאז פרוץ משבר הנפט זרמו כ – 500 מיליארד דולר למדינות המפיקות נפט ומתוכם כ – 150 מיליארד דולר לסעודיה בלבד.
עליית מחיר הנפט מחד, וזרימת הדולרים למדינות המפיקות מאידך, גרמו לתופעות הבאות:
- שינוי מהותי בחלוקת ההון בעולם – ההון שהצטבר במדינות המתועשות במשך דורות זרם במשך שנים מועטות בלבד למדינות המייצאות נפט.
- פיתוח וחיפוש אחר מקורות אנרגיה אלטרנטיביים – המדינות המתועשות נקטו במדיניות של פיתוח תחליפים לנפט.
בעקבות משבר האנרגיה של 1973 ובעקבות תחזיות פסימיות לגבי עתודות מקורות אנרגיה עולמיים, השקיעו מדינות העולם כספים רבים במציאת חלופות. אפילו בנושא מקורות חדשים לנפט, נמצאו מאגרים גדולים באלסקה ובים הצפוני, ופותחו טכנולוגיות המאפשרות שאיבה ממאגרים שנחשבו בעבר ל"ריקים". כתוצאה מכך הוזל מחיר הדלקים, והעולם שכח מבעית האנרגיה.
בסוף שנת 2000, עלו שוב מחירי הדלקים לאותה רמת מחירים כפי שהייתה בשנות ה 70.
הגיע הזמן שהאנושות תתעורר, תבין את חומרת הבעיה של הכמות הסופית של הדלקים המחצביים, ותמצא חלופות למקורות אנרגיה אלו.
