הכורים הגרעיניים בארה"ב החלו בתכנית של הצי האמריקאי, שנוהלה על ידי Hyman Rickover.

התכנית החלה בניסויים בשנת 1953, והכור הגרעיני המסחרי הראשון לייצור אנרגיה נבנה ב Shippingport Pennsylvania, בסוף שנת 1957. כור זה של "מים קלים בלחץ" (Pressurized Light Water), היה בהספק של 60 מגהוואט חשמל [MWe].

המצב בעולם:

• בשנת 2008 קיימים בעולם 438 כורים גרעיניים פועלים, ומתוכם 103 כורים גרעיניים פועלים בארה"ב.
• הכורים הגרעיניים מספקים כ 20% מהאנרגיה החשמלית בארה"ב, ובערך כ 17% מהאנרגיה החשמלית בעולם.

משבר מקורות האנרגיה הזמינה של שנות ה 70 של המאה ה 20, גרם לפיתוחם של כורים גרעיניים רבים, וכן גודלו של כל כור גדל.

לדוגמה, הכור הגרעיני הגדול ביותר בשנת 1963 ייצר 300 מגהוואט חשמל [MWe], ובשנות השבעים של המאה ה 20, החלו לבנות כורים של 1,000 מגהוואט חשמל.

הגידול נעצר לאחר התאונה בכור הגרעיני ב Three Mile Island "אי שלושת המיילים" (TMI), בשנת 1979.

פירוט כורי הביקוע הגרעיניים הפעילים בעולם

מתוך הכורים הגרעיניים המסחריים הפועלים כיום בעולם:

• 252 כורי מים קלים בלחץ (PWR = Pressurized Light Water Reactors). בכורים אלו מים זורמים דרך ליבת הכור עם האורניום, ומעבירים את החום הנוצר אל מחליף חום המעביר את החום למים אחרים ההופכים לקיטור המניע טורבינות המניעות גנרטורים.
• 92 כורי מים רותחים (BWR = Boiling Water Reactors). בהם עוברים המים ישירות לטורבינה, ללא צורך ביצירת קיטור ממים אחרים.

כורים אלו מספקים כ 80% מאספקת האנרגיה הגרעינית בעולם. בשני הסוגים משתמשים בדלק מתחמוצות אורניום מועשרות מעט.

עתיד הכורים הגרעיניים – יוזמת הדור הרביעי

ביוני 1999 הוחלט במשרד האנרגיה בארה"ב להכין תכנית שמטרתה לתכנן את הכורים הגרעיניים שייבנו בארה"ב החל משנת 2030. על פי תכנית זו, שנקראה "דור רביעי" (Generation IV) הכורים הגרעיניים שייבנו יהיו עם קיימות (Sustainability), בטיחות ואמינות (Safety and Reliability) וכדאיים מבחינה כלכלית.

קיימות היא היכולת לספק את צרכי הדור הנוכחי, מבלי לסכן את הדורות הבאים. הקיימות מתייחסת לשימוש בדלק הגרעיני, וטיפול בחומרי הפסולת הרדיואקטיביים, ולמניעת האפשרות להשתמש בדלק הגרעיני לצרכים של מלחמה או טרור.