הערכת חומרי למידה
הפעלת חומרי הלמידה המפותחים בקבוצת הכימיה מלווה בסדרה של פעולות הערכה ברמת העיצוב (הערכה פורמטיבית) וברמת הסיכום (הערכה סומטיבית).
כמו כן, במסגרת עבודות הדוקטורט והמסטר אשר בהן משתלב פיתוח חומרי למידה, מבוצעת הערכת הפעולה אינטנסיבית.
מחקר על קשיי למידה
בקבוצת הכימיה בוצעו שורה של מחקרים שנועדו לאיתורם של קשיי למידה ודרכי חשיבה מוטעות של תלמידים בהקשר של מושגים בכימיה. כמו כן משמש ניתוח בחינות הבגרות מקור חשוב לאיתורם של קשיי למידה ולהצעת דרכים לטיפול בהם.
שטחי מחקר אחרים
קבוצת הכימיה מבצעת שורה של מחקרים העוסקים בתחומים נוספים כגון:
- אווירת הלימודים בכיתה ובמעבדה.
- מחקרים אפקטיביים (יחס והתעניינות).
- מחקרים הקשורים בהתמקצעות מורי הכימיה.
- מחקרים על דרכי הערכה ויעילות פדגוגית של המעבדה.
לימודי מסטר ודוקטורט
במחלקה להוראת המדעים ניתן ללמוד לקראת תואר שני ושלישי בהוראת המדעים.
הלימודים מתקיימים במסגרת מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע.
ניתוח בחינות בגרות
מדי שנה קבוצת מורים בראשותה של זיוה בר-דב מבצעת ניתוח סטטיסטי ואנליטי של בחינת הבגרות בהיקף 3 יח"ל (רמה רגילה) שאלון: 91865 והשלמה מ- 3 ל- 5 יח"ל. (רמה מוגברת) שאלון: 037201 ו-037202. הניתוח הנ"ל מאפשר איתורן של שגיאות אופייניות וקשיי למידה של תלמידים, ומציאת דרכים להתגבר עליהן.
מורים בשבתון
קבוצת הכימיה מאפשרת מדי שנה למספר מצומצם של מורים להשתלב בפעילות הקבוצה במסגרת שנת השבתון שלהם. קרנות ההשתלמות מכירות בפעילות בקבוצה כ- 8 ש' לימודים (חובה). מורים בשבתון יכולים להשתלב בפיתוח ספרי לימוד ובפיתוח עזרי למידה וכן להשתתף בקורסים ללימודי מסטר ודוקטורט הניתנים במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע.
מחקר בהוראת המדעים
להלן מאמרים ופירסומים מתחום המחקר בהוראת המדעים שנעשה בקבוצת הכימיה של המחלקה להוראת המדעים, שיכולים לעניין את כלל מורי הכימיה בארץ.
שמות המאמרים
- שיטות הוראה ודרכי הערכה חלופיות במסגרת תכנית מוט"ב
- למידת כימיה בדרך החקר
- מורים חוקרים את דרך עבודתם
- פיתוח מנהיגות בקרב מורי הכימיה בישראל
- מורים למדעים כמפתחי תוכניות לימודים במדע ובטכנולוגיה לכל
- הפעלת תכנית לימודים בכימיה בגליל: מודל להסבת מורים מהוראת מקצוע אחד להוראת מקצוע אחר
- מתן הזדמנות לתלמידי כימיה בחטיבה העליונה לפתח מיומנויות למידה המתאימות לעבודה במעבדות חקר – A case study
- הערכת האווירה במעבדת חקר בקרב תלמידי החטיבה העליונה בכימיה
- פיתוח יכולתם של תלמידים לשאול שאלות טובות יותר כתוצאה מעבודה במעבדה חוקרת
- שיתוף מורים בפיתוח כלים להערכה חלופית במסגרת "מדע לכל"
- לימוד מדעים דרך גישה היסטורית: האם זה משפיע על גישתם של תלמידים "לא מדעיים" כלפי המדע?
- לימוד מדע דרך הבנת עקרון הפעולה של מכשירים מודרניים (למידה בהקשרים – DBS)
- פיתוח תוכנית לימודים המבוססת על LSDA
- האם בחינות הבגרות מעצימות את טעויות ההמשגה של תלמידים בנושא מבנה וקישור?
שיטות הוראה ודרכי הערכה חלופיות במסגרת תכנית מוט"ב
רחל ממלוק, דבורה קצביץ, אתי לאונוב, רות בן-צבי, הלכה למעשה, גליון 14
תקציר המאמר
המאמר מתמקד בתיאור הסדנה שבה התנסו המורים בשיטות הוראה ובדרכי הערכה חלופיות בהקשר של תכנית לימודים חדשה לתלמידי בתי הספר התיכוניים: "מדע וטכנולוגיה בחברה".
הבעיות העלולות להתעורר בעת יישום התכנית הן: האופי הבין-תחומי של הנושא ואי-הבקיאות של המורים בתחומי תוכן שלא הוכשרו בהם. (המורים שהחלו ללמד את תכנית מוט"ב הוכשרו ללמד מקצועות ייחודיים במדעים: כימיה, ביולוגיה או פיזיקה.) לא תמיד המורים מכירים את אסטרטגיות ההוראה הנדרשות.
כדי לסייע לקבוצת מורים משני בתי ספר (שהחלו ללמד את תכנית מוט"ב בשנת 1997) בשיטות הוראה והערכה גם יחד, הוחלט לפתוח סדנה למורים אלה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן למדע.
מאפייני הסדנה מתחלקים לשניים:
- פעילויות סדנה
- פעילויות שטח (כיתה)
שיטות הוראה והערכה שונות שפותחו בסדנה ישמשו דוגמה. שיטות העבודה שננקטו בסדנה זו יכולות לשמש גם בעבודה עם מורים במסגרות אחרות.
למידת כימיה בדרך החקר
אבי הופשטיין, רלי שור, מירה קיפניס ותמי לוי נחום, פרק בספר "בדרך החקר: האתגר המתמשך" בעריכת ענת זוהר, פברואר 2003.
תקציר המאמר
בעשור האחרון, שבים וטוענים אנשי חינוך בכלל ואנשי הוראת המדעים בפרט, כי תפיסת המדע כחקר מהווה תשתית קוגניטיבית הכרחית לצורך הקניית אוריינות מדעית. מכאן שדיסציפלינת הוראת המדעים מחויבת לפיתוח תוכניות לימודים לצורך הארת השיטה המדעית הן במישור התיאורטי, כלומר לימוד המדע כחקר, והן במישור המעשי, באמצעות חקר.
בשנות התשעים, הציגו אנשי החינוך מטרות חדשות להוראת המדעים, המבוססות על הגישה הקונסטרוקטיביסטית. מטרת ההוראה אינה עוד העברת ידע, אלא פיתוח 'לומד חושב' בעל הכוונה עצמית. הדגש בלמידה אינו מושם עוד על שינון החומר, אלא על חקירה, שימוש בידע ובניית משמעות. על מנת להגיע ללמידה משמעותית, אשר הנה מטרתה של גישה זו, צריך המורה להוביל את התלמיד לשותפות פעילה בתהליך הלמידה. המורה הופך ממקור של ידע למתווך בין התלמיד לידע, מכוון ומנחה אותו בתהליך הלמידה.
בתחילת המאה העשרים ואחת אנו בעיצומה של רפורמה בהוראת המדעים. הן התכנים והן דרכי למידת המדעים והוראתם עוברים עיון מחודש ונקבעים סטנדרטים חדשים לעיצובו של החינוך המדעי. סטנדרטים אלו חוזרים ומאששים את הגישה הגורסת כי החקר הוא נדבך מרכזי בדרך להשגת אוריינות מדעית.
הלמידה על פי גישה זו, מבוססת על סביבה פעילה, וביצוע מטלות, כגון: פעילויות חקר, עבודה במעבדה, למידה עצמית, עבודה בקבוצות קטנות, ודיונים כיתתיים. נראה כי הוראה במעבדה, תוך ביצוע ניסויי חקר בקבוצות קטנות, הנה אסטרטגיית הוראה המבוססת על גישה זו. בדרך זו, בה התלמיד חוקר במעבדה, הוא הופך לשותף פעיל בתהליך הלמידה, מפתח ומשפר את יכולתו לשאול שאלות, לתכנן ניסוי, לחשוב באופן ביקורתי ולוגי לגבי התצפיות וההסבר המוצע להן ולנסח טענה מדעית אפשרית.
במעבדות החקר יש פוטנציאל לקידום למידה משמעותית בקרב התלמידים, להעמקת הבנתם את המושגים המדעיים ולהבנת אופיו של המדע. ניסויים במעבדה בדרך החקר יעילים במיוחד כשהם משתלבים עם מושגים הנלמדים בכיתה ועל ידי כך מבהירים ומעמיקים את הבנת מושגים אלו.
מורים חוקרים את דרך עבודתם
רחל ממלוק – נעמן, אושרית נבון, מרים כרמלי ואבי הופשטיין, 2003
תקציר המאמר
במחלקה להוראת המדעים, במכון ויצמן למדע, נפתחה סדנא שנתית להתפתחות מקצועית של מורים שמטרתה קידום ההוראה ולימוד הכימיה באמצעות מחקר פעולה. בסדנא השתתפו עשרה מורים לכימיה המלמדים בתיכון ושתי מנחות מהמחלקה להוראת המדעים. נושא הסדנא היה: מחקר פעולה. באמצעות מחקר פעולה המורים חוקרים את עבודתם ובוחרים נושאים למחקר שלא עסקו בהם קודם. המורים בודקים את דרכי ההוראה ואת הוראת הכימיה בכיתותיהם. במסגרת סדנא זו נפגשו המורים עם המנחות אחת לחודש במשך שנה.
המאמר דן במורות אשר חקרו תפיסות שגויות של תלמידים בנושא של הולכה חשמלית של מתכות וחומרים יונים. הן בצעו את המחקר במסגרת הסדנא, וכלי המחקר כללו ראיונות ומבחן מסכם.
על פי ממצאי המחקר ניתן להסיק שמעורבות מורים במחקר מקיף ומרוכז במסגרת סדנא שעוסקת בתחומים רחבים של הוראה יחד עם חקירתם את דרך עבודתם, יוצרת אווירה תומכת, ומאפשרת להם לעבוד ולשתף פעולה עם חוקרים מקצועיים ומורים המלמדים נושאים דומים. כתוצאה מכך חל גם שיפור בדרך ההוראה של מורים אלה בבתי-הספר.
קריאת המאמר כקובץ WORD (באנגלית)
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
קריאת המאמר כקובץ WORD (בעברית)
קריאת המאמר בפורמט pdf (בעברית)
פיתוח מנהיגות בקרב מורי הכימיה בישראל
אבי הופשטיין מרים כרמי ורות בן-צבי,
International Journal of Science and Mathematics Education, Vol 1, 2003
תקציר המאמר
הטמעת תכנים ורעיונות פדגוגיים חדשים בהוראת המדעים בישראל, כמו גם במדינות אחרות, מצריך הכשרה אינטנסיבית ומתמשכת של מורי המדעים.
במאמר זה נתאר מודל להכשרת מורים מובילים להוראת הכימיה.
בחלק הראשון של המאמר, נתאר מודל של התפתחות ושינוי בקרב המורים המובילים לכימיה. בחלק השני של המאמר, נציג את הערכותינו על מידת השינוי שעברו המורים המובילים.
מוצע במאמר, שעל מנת להיות מוביל, המורה צריך לעבור מספר שלבי התפתחות אישיים, מקצועיים וחברתיים הקשורים זה בזה.
על מנת להשיג שינויים האלה, תוכננה השתלמות דו-שנתית שבה המורים מקבלים הזדמנות להעשיר את הידע המקצועי והפדגוגי שלהם ולשכלל את כישורי המנהיגות שלהם.
מהערכת התמקצעות המורים ניתן בבירור להסיק שהכשרת מורים בתוכנית ארוכת טווח ומתמשכת גורמת אצלם לשינוי תפיסות (שנוי אישי) ביחס למעמדם ולתפקידם כמורי כימיה בכלל ולביטחונם כמנהיגים ומובילים בפרט.
בנוסף לכך, ראינו שהמורים השתכללו ביכולתם המקצועית והחברתית.
ניתן גם לדווח על שילוב המורים המובילים בפעילויות בהן נדרשת מנהיגות והמיועדות לחולל רפורמה בהוראת הכימיה בישראל.
קריאת המאמר כקובץ WORD (באנגלית)
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
מורים למדעים כמפתחי תוכניות לימודים במדע ובטכנולוגיה לכל
אבי הופשטיין, רחל ממלוק-נעמן ומרים כרמלי
כנס מופ"ת בינלאומי, סמינר לווינסקי, יולי 1996
תקציר המאמר
פיתוח חומרי למידה ותוכניות לימודים על ידי מורים מוכר כיום כשיטה חשובה ויעילה בהתפתחותם המקצועית של מורים. מידע גדל ומצטבר מצביע על כך שהטלת תוכנית לימודים על ידי גופים ממורכזים (חיצוניים) מקצועיים, בדרך המכונה "הנחתה מלמעלה", לפיה מצופה מהמורה שיבצע ויממש את הפילוסופיה של המפתחים, דעותיהם ומטרותיהם, איננה יעילה בהכנסת חידושים חינוכיים וחידושים המתייחסים לתוכניות לימודים לבתי הספר.
קיימת הכרה בצורך ובחשיבות של ליווי העבודה המבוצעת על ידי מרכזים מקצועיים לתוכניות לימודים (כלומר, המרכז הישראלי להוראת המדעים) בפעילויות פיתוח חומרים המבוצעות על ידי מורי בתי הספר.
בן-פרץ (1990) טען כי "מורים יכולים לתפקד כיוצריה של תוכניות הלימודים שלהם או באמצעות מעורבות בתהליך הנקרא "פיתוח תוכנית לימודים המבוסס על מורים" או כ"משתתפים במאמצי תוכנית לימודים ממורכזים".
בפרוייקטים אחדים שנערכו בעבר נכללו קבוצות מורים בתהליך הממשי של פיתוח תוכנית הלימודים. בסדנאות מעין אלה עסקו צוותי המורים בפיתוח תוכנית לימודים ופעלו כצוותי כתיבה. סאבר ושפרירי (1982) טענו כי "השתתפות מורים בפיתוח תוכנית לימודים עשויה להעביר את המורה משלב מודע לשלב של אוטונומיה והפנמה עמוקים יותר". ניתן גם להצביע על כך כי גישות-מבוססות-מורה בפיתוח תוכניות לימודים עשויות להניב שפע גדול ביותר של רעיונות פדגוגיים וגישות חדשניות לתוכנית הלימודים המתוכננת.
הפעלת תכנית לימודים בכימיה בגליל:
מודל להסבת מורים מהוראת מקצוע אחד להוראת מקצוע אחר
רחל ממלוק, אבי הופשטיין, רות בן-צבי, מרים כרמלי, הלכה למעשה, גליון 10, תשנ"ה, 1995
תקציר המאמר
בעשרים וחמש השנים האחרונות נעשו בארץ, במסגרת המרכז להוראת המדעים, פעילויות רבות בתחום פיתוח והפעלה של חומרי למידה במדעים בכלל ובכימיה בפרט. הניסיון הרב שהצטבר מהפעלה אינטנסיבית זו הראה, שלעתים קרובות מהווה המורה מחסום להפעלה תקינה של חומרי למידה. דבר זה נכון במיוחד, אם מורה חייב ללמד מקצוע, שאותו לא הוכשר ללמד (לדוגמא, כימאי שצריך ללמד פיסיקה), או אם עליו להפעיל במקצועו תכניות לימודים חדשות ללא הכנה מתאימה.
מכאן ניתן להסיק, שהמערכת צריכה ליצור תנאים ומערכות להכשרת מורים ולהפעלה של תכניות לימוד חדשות, כגון הפעלת התכנית לתלמידים בכיתות י'-י"ב, והפעלתה לוותה בהשתלמויות מורים: ימים מרוכזים בחופשות והשתלמות מתמשכת במשך שנת הלימודים.
סקר מקדים על הוראת המדעים והטכנולוגיה בגליל העליון, שערך הג'וינט בשנת תשמ"ט, הצביע בין השאר על מחסור במורים לכימיה באזור זה.
התוצאה – מקצוע הכימיה נלמד רק בצורה מוגבלת ושולית בבתי הספר העל-יסודיים במחוז הצפון. במספר מצומצם של בתי ספר הוא נלמד כמקצוע עזר לביולוגיה, ובמקומות אחרים הוא לא נלמד כלל.
בעקבות סקר זה הוחלט על פתיחת קורס הסבה להוראת הכימיה למורים לביולוגיה ולחקלאות בשנת הלימודים תש"ן, ב-מיג"ל (מכון ידע גליל עליון) שבקרית-שמונה. מטרת הקורס הייתה להכין מורים אלה להוראת הכימיה במערכת החינוך בצפון הארץ. המורים היו מנוסים ובעלי תואר אקדמי במקצוע שלימדו. לרובם הייתה הכשרה פדגוגית מתאימה להוראת נושאים אלה, אך חסרה להם היכולת להתמודד עם הוראת הכימיה, בעיקר ברמה גבוהה. ההנחה של מתכנני הקורס הייתה, שתכנית רב-שלבית, אשר תכלול תכנים בכימיה ואת דרכי ההוראה המיוחדות למקצוע זה, תכשיר מורים אלה כראוי להוראת הכימיה.
התכנית הופעלה בין השנים תש"ן-תשנ"ד והתבטאה בפעילויות אינטנסיביות. הפעילויות כללו: הוראת התכנים של מקצוע הכימיה הנלמד בבית הספר התיכון ברמה בסיסית וברמה מורחבת, פעילויות העשרה, גיוון דרכי ההוראה והדרכת המורים בעבודתם בבתי הספר.
המאמר מתמקד בתיאור התכנית שהכשירה מורים אלה ללמד כימיה, אך ניתן ליישמה במקצועות אחרים ובקרב מורים מדיסציפלינות אחרות.
מתן הזדמנות לתלמידי כימיה בחטיבה העליונה לפתח מיומנויות למידה המתאימות לעבודה במעבדות חקר – A case study
אבי הופשטיין, רלי שור, מירה קיפניס,
INT. J. SCI., 23 January 2004, Vol 26, no 1 47-62
תקציר המאמר
מעבדות חקר מוכנסות לתוכנית הלימודים בכימיה בחטיבה העליונה. המחקר כולל פיתוח מעבדות בשיטת החקר, פיתוח כלי הערכה למקב ארוך טווח אחר הישגי התלמידים והכשרת מורים ארוכת טווח למורים המעוניינים לשלב את מעבדות החקר בבתי סיפרם.
המטרה העיקרית של התוכנית הייתה לאפשר לתלמידים לנהל חקר בתנאים אמיתיים כך שהם יכולים ליישם את הידע הנירכש שלהם בכימיה כדי להסביר תופעות אמיתיות.
בנוסף לכך, תלמידים רכשו מיומנות חקר כגון שאלת שאלות, העלאת היפותיזות והעלאת שאלות למחקר עתידי תוך תיכנון ניסוי מתאים.
מתוך ניתוח דוחות המעבדה של התלמידים ניתן להסיק בברור שהם שיפרו את יכולות החקר שלהם ואת כישורי עבודתם במעבדה.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
הערכת האווירה במעבדת חקר בקרב תלמידי החטיבה העליונה בכימיה
אבי הופשטיין, תמי לוי נחום, רלי שור
תקציר המאמר
במאמר זה בוחנים את הרעיון שבאופן מהותי מעבדה מדעית מספקת אפשרויות לימוד יחודיות השונות מהקיימות בכיתה.
מעבר לכך, במעבדות חקר התלמידים נחשפים לאווירת מעבדה שבה הפרמטרים מושפעים ומשתנים על-ידם.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
פיתוח יכולתם של תלמידים לשאול שאלות טובות יותר כתוצאה מעבודה במעבדה חוקרת
אבי הופשטיין, אושרית נבון, מירה קיפניס ורחל ממלוק-נעמן,
J. Res Sci. Teach., Vol 42, no 7 791-806, 2005
תקציר המאמר
מחקר זה מתמקד ביכולות של תלמידי תיכון, הלומדים כימיה בגישת חקר, לשאול שאלות בעלות משמעות ותוקף מדעי.
החוקרים בחנו את יכולתם של התלמידים לשאול שאלות בנוגע לתצפיות וממצאים מניסוי חקר וליכולתם של תלמידים לשאול שאלות לאחר קריאה של מאמר מדעי.
התלמידים חולקו לשתי קבוצות: תלמידים הלומדים בשיטת החקר (קבוצת המחקר) ותלמידים הלומדים במסגרת מעבדה מסורתית (קבוצת הבקרה).
נחקרו שלושה מאפיינים: (א) מספר השאלות שנישאלו על-ידי התלמידים (ב) הרמה הקוגניטיבית של השאלות (ג) סוג השאלות שנבחרו על-ידי התלמידים לצורך מחקר עתידי.
חשוב לציין, שתלמידים הלומדים בגישת החקר ושלהם ניסיון בשאלת שאלות בסביבת המעבדה, עלו ביכולתם בכל המאפיינים על תלמידי קבוצת הבקרה.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
שיתוף מורים בפיתוח כלים להערכה חלופית במסגרת "מדע לכל"
R. Mamlok, A. Hofstein and J. E. Penick, Int. J. Sci. Mat. Edu., (In press), 2006.
תקציר המאמר
במחקר זה מתוארת סדנת מורים שבה המורים השתתפו בפיתוח כלים להערכה חלופית ליישום בכיתות בהן מופעלת התוכנית "מדע לכל". בפיתוח הכלים המורים נעזרו בגישה של ה-STS (Science-Technology-Society)
במאמר גם מוצע מודל לתוכנית להשתלמות מורים שבה מעוניינים להנחיל גישה חדשה או תוכנית לימודים חדשה וגם להעריך את השינוי שעברו המורים הגישתם לתוכנית החדשה.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
לימוד מדעים דרך גישה היסטורית: האם ניתן להשפיע על גישתם של תלמידים "לא מדעיים" כלפי המדע?
Mamlok-Naaman, R., Ben-Zvi, R. & Hofstein, A., Menis, J., & Erduran, S. (2005)
תקציר המאמר
בימים אלה של ראשית המאה ה-21, יותר ויותר נוטים לקבל את הרעיון שלכל אזרח צריכה להיות היכרות עם עקרונות מדעיים. לדוגמא, עקרון ה"אוריינות מדעית לכל" שימש תפקיד חשוב בפיתוח תוכנית הלימודים החדשה בכימיה.
אבל, רעיון זה מציב מספר בעיות, גם בהתייחס למשמעות המושג "אוריינות מדעית לכל" וגם ביכולת לספק לכל התלמידים רקע כלשהו במדעים.
בניגוד לדיעה ששררה בתחילת המאה ה-19 שהמדע הוא חשוב, מעניין ומלהיב, תדמית המדע בימינו היא די שלילית. לכן, הגיוני להניח שחוסר העניין המסתמן יכול להניא תלמידים מלבחור במקצועות המדעיים בלימודיהם. במאמר זה, אנו מציעים ללמד מדעים בגישה היסטורית על מנת לשפר את גישתם של תלמידים "לא מדעיים" (אלה שלא בוחרים להתמחות בשום מקצוע מדעי) כלפי מדע ולימודי מדעים.
ביתר פירוט, מטרת המחקר הנוכחי היה לבחון אם השימוש ביחידת הלימוד "המדע כישות מתפתחת" (ממלוק, 1995), העושה שימוש בגישה ההיסטורית ללימוד מדע, תשפיע על גישתם של תלמידים "לא מדעיים" כלפי המדע.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
לימוד מדע דרך הבנת עקרון הפעולה של מכשירים מודרניים (למידה בהקשרים)
Fortus, D., Dershimer, R.C., Krajcik, J., Marx, R.W., Mamlok-Naaman, R.,
Journal of Science Education, 27, 855-879 (2005)
תקציר המאמר
הרעיון של לימוד מדע דרך עקרון פעולה של מכשירים או מוצרים אחרים נקרא בספרות המקצועית DBS) Design-Based Science). בגישת ה- DBS ידע מדעי חדש ומיומנות של פתרון בעיות, נרכשים בהקשר להבנת עקרונות הפעולה של מוצר מתוחכם. במאמר זה, בוחנים אם גישת ה- DBS עזרה לתלמידים לבנות ולהשתמש בידע המדעי שהם רכשו בפתרון בעיות במערכת מציאותית אחרת.
מתוצאות המחקר ניתן להסיק שיש התאמה גבוהה בין לימוד בשיטת ה- DBS לבין יכולת התלמידים לעמוד במשימות חדשות. לתוצאות אלה צריכה להיות השפעה על פיתוח חומרי למידה חדשים בשיטה זו, לבניית ידע ומיומנויות מדעיות לשימוש התלמידים במצבים חוץ-כיתתיים שונים ומגוונים.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
פיתוח תוכנית לימודים המבוססת על LSDA
Mamlok-Naaman, R., Dershimer, R.C., Fortus, D., Krajcik, J., Marx, R.W.,
Paper presented at the National Association for Research in Science Teaching, March 27, 2001, St. Louis MO.
תקציר המאמר
רפורמה בלימודי מדעים הוא תהליך מסובך. הצלחת תוכנית לימודים חדשה מחייב שילוב של פעילויות חדשות. מחקרים מראים, שאם מנסים ללמד את כל התלמידים מדע, ללא שילוב אספקטים של מדעי החברה או הביטים היסטוריים של התפתחות המדע, נדונים לכישלון.
מטרת המחקר היתה להראות דרך פיתוח של תוכנית לימודים בגישת LSDA (Learning Science by Designing Artifacts), שמשמעותה הוראת מדע בהקשרים.
קריאת המאמר בפורמט pdf (באנגלית)
האם בחינות הבגרות מעצימות את טעויות ההמשגה של תלמידים בנושא מבנה וקישור?
T. Levy Nahum, A. Hofstein, R. Mamlok-Naaman, Z. Bar-Dov,
Chemistry Education: Research and Practice, Vol. 5, No. 3, pp. 301-325, 2004
תקציר המאמר
ישנם מחקרים רבים על נסיון להבין את מקור טעויות ההמשגה בכימיה אצל תלמידים. המאמר הנוכחי מתמקד בטעויות המשגה בנושא מבנה וקישור שהן הבסיס להבנת מושגים אחרים בכימיה.
מחקרים שנעשו ברחבי העולם הראו בבירור שמושגים הקשורים לנושא מבנה וקישור כמו, מולקולה, יון, קשרי מימן ומבני ענק, הם מושגים מופשטים הקשורים ישירות להבנת המודל החלקיקי של החומר.
בישראל, בחינות הבגרות הן אחד ממקורות המידע העיקריים של טעויות המשגה של תלמידים. 12 שנות ניתוח בחינות הבגרות הראו מדי שנה שתלמידים מתקשים בהבנת מושגים אלה.
במאמר זה, אנו מציינים מספר גורמים המשפיעים על טעויות ההמשגה של תלמידים. יותר מכך, אנו מתארים איך בחינות הבגרות בצורתן הנוכחית משפיעות על דרך ההוראה והלמידה של מקצוע הכימיה.
אנו סבורים שהשאלות הנפוצות בבחינות הבגרות הוא גורם משפיע על קיומן של טעויות המשגה בכימיה.