בפרק זה נרחיב לגבי חמצון חיזור בתרכובות פחמן. תרכובות הפחמן בהן נדון הן ברובן בתוך גוף האדם, ולכן הפרק בעל אופי ביוכימי.
כמו כן, נעמיק את ההיכרות עם קבוצות פונקציונליות, אותן הכיר התלמיד במבנית "יחסים וקשרים בעולם החומרים".
שתייה ושכרות הם נושאים מאוד רלוונטיים לבני העשרה, ולכן בחרנו לייחד מקום לנושאים אלו. לחלק זה בפרק מסר ברור למניעת שימוש מופרז באלכוהול (עם זאת יש התייחסות גם ליתרונות של שתייה מתונה).

הפרק פותח בתיאור מחקר הבודק קשר בין צריכת גלוקוז וזיכרון, ומעורר מוטיבציה להיכרות עם החומר גלוקוז שתגובות החמצון שלו מספקות את מרבית האנרגיה לקיום חיים בכלל, ופעילות המוח בפרט.
המושגים "אירובי", ו"אנאירובי" שגורים בחיי יום יום בהקשר לפעילות גופנית. "תסיסה כוהלית" בהקשר לייצור יין, התפחה של בצק והחמצה של מלפפונים – כל אלו נידונים בפרק, תוך דגש על תהליכי החמצון חיזור המתרחשים.
מושגים מתחום הביוכימיה, כמו: גליקוליזה, מעגל קרבס, ויצירת ATP מופיעים בפרק, אך התלמיד לא ייבחן עליהם וגם לא על הנוסחאות המורכבות המופיעות בפרק.

היות שקביעת דרגות חמצון בתרכובות פחמן, המכילות מספר אטומי פחמן, לא תמיד פשוטה, בחרנו להציג את זיהוי חצי התגובה בה מתרחש חמצון או חיזור ע"י מעקב אחר יחס אטומי מימן ו/או אטומי חמצן לסה"כ האטומים במולקולה. שיטה זו מקובלת בתחום הביוכימיה.

אחד מתוצרי החמצון האנאירובי במיקרואורגניזמים הוא אלכוהול. תהליך ייצורו, ספיגתו בגוף השותה וגם פינויו ממנו קשורים בתכונותיו של האתנול ובתגובות חמצון חיזור בהם הוא משתתף.
השיטות לקביעת רמת האלכוהול בדם גם הן מבוססות על תגובות חמצון חיזור בהן משתתף האלכוהול, כך שניתן ליישם חמצון חיזור בתרכובות פחמן, בהקשרים רלוונטיים.

הנושא מאפשר הרחבה לגבי שימושים נוספים לאלכוהול, כמו חיטוי או מקור אנרגיה, פרט לייעוד הנפוץ והמוכר למשקאות.
הנושא מאפשר גם יצירת קשר בין ריכוז באחוזים המקובל במשקאות אלכוהוליים לבין ריכוז מולרי המקובל בכימיה.