ככל שהלהב גדול יותר, הוא מכסה בסיבובו שטח חתך גדול יותר של הרוח הפוגעת, ולכן יכול לקלוט כמות אנרגיה גדולה יותר מאנרגיית הרוח. כלומר, ככל שקוטר להבי הרוטור גדול יותר, גדלה כמות האנרגיה שהוא קולט מהרוח, ולכן גם כמות החשמל המיוצרת.

ברור כי קיימת מגבלה לגבי גודל הלהב המכסימלי. ככל שהלהב גדול יותר הוא כבד יותר, ומרחק מרכז הכובד שלו מציר הסיבוב גדול יותר. כתוצאה מכך מופעלים על הציר מומנטים חזקים יותר, כך שהאורך המכסימלי של הלהב תלוי בטיב החומרים מהם עשויים הלהב והציר.

לדוגמא:

בסוף מלחמת העולם השנייה, הוקם בוורמונט בארה"ב מתקן עם קוטר כנפיים של 53 מטרים, עם 2 להבי סיבוב. המתקן תוכנן להפיק 1.25 מגהוואט, כאשר מהירות הרוח תהיה 13.4 מטרים בשנייה. המתקן הפסיק לפעול לאחר 23 ימים, לאחר שאחד מלהבי הרוטור נשבר.