שני גורמים עיקריים, קובעים את מידת הבטיחות של כור גרעיני, במקרה של תקלה:
- שניתן לעצור את "תגובת השרשרת" (Chain Reaction), ולהשאירה במצב לא פעיל (Reactivity Control Function).
- שכמות האנרגיה התרמית (חום), המתקבלת בכור, תסולק באופן בטוח, אפילו במקרה של תקלה (מחליף חום ללא אפשרות תקלות) (Heat Removal Function).
גם בפעולה רגילה של הכור (ללא תקלות), יש בעיות בטיחות:
- חייבים, בזמן פעולת הכור, להקפיד על מניעת דליפה של חומרים רדיואקטיביים לסביבה (גם בתוך המפעל וגם בסביבתו), החל בגזים הנפלטים לאוויר, המשך בנוזלים המשמשים לקירור, וכלה בקירות הכור, הסופגים הפצצה בחלקיקים אנרגטיים, במשך שנות פעולת הכור, והופכים להיות רדיואקטיביים.
- חייבים לאחר גמר השימוש בדלק הגרעיני, לשנע אותו (מוטות פסולת) בבטיחות, לאתר האחסון.
- חייבים לאחסן את הדלק המשומש (שהוא רדיואקטיבי), לתקופות זמן ארוכות (אלפי שנים). הסכנות הקשורות באיחסון פסולת הדלק הגרעיני מתוארות בסעיף 3.2.10.
כאשר קוראים את המאמרים המדעיים הישנים, משנות השבעים של המאה ה 20, לא ניתן להתעלם מהקביעה החד משמעית בכולם, כי "הכור הגרעיני הוא המתקן הבטוח ביותר לאספקת אנרגיה זמינה", והעובדה שהם מציינים היא ש: "עד היום, לא הייתה באף כור גרעיני, כל תקלה שסיכנה בני אדם". ברור, כי לאחר התקלות החמורות שגרמו לאבדן חיים של אלפי אנשים, ולהשבתת אזור מחייה גדול בצ'רנוביל, אין רואים יותר ציטוטים כאלה בספרות המדעית.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA = International Atomic Energy Agency), אמורה לפקח על בטיחות השימוש באנרגיה גרעינית. העובדה היא שלסוכנות זאת אין כלים לשלוט במדינות השונות, והדוגמה הבולטת לכך בשנים האחרונות, היא איראן, המפתחת את נושא הכורים הגרעיניים למטרות צבאיות, תחת הכיסוי של כורים לאספקת אנרגיה.
מסקנות מחקר, שבוצע על ידי חברה עצמאית בגרמניה בשנת 2011, לאחר התאונה בכור בפוקוג'ימה ביפן, הראו שלמעשה עלות ביטוח של כור גרעיני היא בלתי ניתנת להערכה, עקב העלויות העצומות במקרה של תקלה. כתוצאה מכך, החליטו ממשלות גרמניה, בלגיה ושווויץ, לבטל לחלוטין את השימוש בכורי ביקוע גרעיני עד שנת 2022 (!!!).
בשנת 2012, שנה לאחר האסון הגרעיני בפוקוג'ימה שביפן, עשרות אלפי אנשים עדיין לא יכולים לחזור לבתיהם, מהם פונו בזמן האסון, ויש מביניהם שלא יוכלו לחזור לבתיהם במהלך חייהם.
בשנת 2016, 5 שנים לאחר האסון, עדיין מקררים את ליבות הכור שהותכו במים, ושומרים את המים הרדיואקטיביים (בעיקר טריטיום בריכוז גבוה), במיכלים (400 טונות ביום).
בשנת 2012, מתוך 54 כורי ביקוע גרעיניים ביפן, שהייתה מעצמה בנושא שימוש בכורים גרעיניים להפקת חשמל, רק 2 פעילים !!!
בארצות הברית, לא נתנו אישורים להקמת כורים גרעיניים להפקת אנרגיה משנת 1978. בשנת 2009, הוגשו 31 בקשות להקמת כורים גרעיניים. שלוש שנים לאחר מכן, רק 4 בקשות עומדות לדיון, להקמת כורים גרעיניים עד שנת 2021.
בתאריך 9 בפברואר 2012, לראשונה מזה 34 שנים, אושר רישיון להקמת כור גרעיני בג'ורג'יה בארצות הברית. הבעיה היא גם כלכלית, מכיוון שעלות החשמל מכורים חדשים אלו לא תפחת מ 12 סנט לקילוואט-שעה, שזהו מחיר גבוה בהרבה ממחיר החשמל המופק ממקורות אנרגיה חלופיים.
