לישראל יש בעיה של מערכת חשמל מבודדת, שכן אינה יכולה לקבל בשעת הצורך גיבוי ממערכות חשמל של מדינות שכנות, כמקובל במדינות המפותחות.
על כן חייבת חברת החשמל להיערך לייצור חשמל על פי הצריכה המכסימלית (בשעות העומס).
תהליכי ההקמה של תחנת כוח כוללים תיכנון, קביעת האתר ואישורו, רישוי והקמה. תהליך זה נמשך 10-12 שנים (!).
באתר האינטרנט של חברת החשמל ניתן למצוא פרטים על תחנות הכוח בישראל ואפשרות הביקור בהן.
תחנות הכוח לייצור חשמל בישראל הן בעיקרן תחנות קיטוריות גדולות. תחנות אלו דורשות כמויות מים גדולות לקירור, ולכן יש למקם אותן ליד מקורות מים גדולים, כלומר בישראל ליד חופי הים.
בישראל עברו לייצור הקיטור באמצעות פחם (חדרה ואשקלון). שטח תחנת כוח פחמית המפיקה 1,100 מגהוואט הוא מסדר גודל של 400,000 מטרים מרובעים. תחנות אלו גורמות להשפעה ניכרת על הסביבה.
תחנות כוח קטנות, כמו תחנות טורבינות גז הפועלות על דלק נוזלי (סולר) או גז, ניתן למקם בכל מקום שהוא. שטח תחנת כוח של טורבינת גז הוא 40,000 מטרים מרובעים לתחנה קטנה, ועד 750,000 מטרים מרובעים לתחנה המכילה מספר יחידות.
בהמשך מספר פרטים על תחנות הכוח בישראל (בעיקר פרטים היסטוריים):
תחנת הכוח בנהריים
בשנת 1927 החל הזקן מנהריים – פנחס רוטנברג בהקמת תחנת הכוח בנהריים. תחנת כוח זו הייתה מבוססת על ניצול זרימת מי הירדן (תחנה הידרואלקטרית). התחנה הושלמה בשנת 1933, וכושר הייצור שלה היה 18 מגהוואט.
עם קום המדינה בשנת 1948 היה ההספק הכולל של ייצור החשמל בישראל 69 מגהוואט.
סיפורו המלא של פנחס רוטנברג, והמידע על תחילת דרכה של חברת החשמל לישראל מתואר בחוברת: "העידן הראשון של חברת החשמל" מאת המחלקה לקשרי ציבור של חברת החשמל, ינואר 1987. זוהי חוברת המתארת את ההיסטוריה של אותה תקופה, עם צילומים והסברים יפים.
תחנות הכוח בחיפה
"חיפה א'" – תחנת כוח ראשונה המבוססת על קיטור.
- הוקמה בשנת 1935 על חוף הים בחיפה דרומית לשפך נמל הקישון.
- כושר הייצור שלה היה 30 מגהוואט.
- בשנים 1949-1951 נוספו יחידות נוספות לייצור חשמל, ויכולת הייצור הגיעה ל 84 מגהוואט.
- התחנה הפסיקה לפעול בשנת 1982, כאשר תחנת הכוח "מאור דוד" בחדרה החלה לפעול.
"חיפה ב'" – הוקמה בשנים 1961-1962, וכושר הייצור שלה 150 מגהוואט חשמל. נבנתה בעיקר עקב דרישות החשמל של משאבות המוביל הארצי.
"חיפה ג'" – הופעלה בשנת 1967, וכללה 2 יחידות של 141 מגהוואט כל אחת.
כל התחנות בחיפה הופעלו במזוט, פרט למקרים של עודף זיהום אוויר, בהם עוברות התחנות לשימוש בדלק דל גופרית שהוא יקר מהמזוט.
על פי הנתונים משנת 1993:
- סך כל יכולת ייצור החשמל של התחנות בחיפה – 432 מגהוואט.
- שטח התחנות – 300 דונם.
- מספר העובדים – 240.
- צריכת דלק (בעומס מלא) – 100 טון מזוט בשעה.
- צריכת מי קירור (בעומס מלא) – 37,000 מטרים מעוקבים בשעה.
- גובה הארובות – 85 מטר.
תחנת הכוח רדינג בתל אביב
תחנת הכוח רדינג א' – החלו בהקמתה בשנת 1937. נמצאת מצפון לשפך הירקון לים. פעילותה הופסקה בשנת 1971.
תחנת הכוח רדינג ב' הופעלה בשנת 1953-4, ובעלת כושר ייצור של 100 מגהוואט.
תחנת הכוח רדינג ג' הוקמה בשנת 1956, נבנתה מתחת לקרקע כתחנה לשעת חירום. מורכבת משתי יחידות של 20 מגהוואט. הפסיקה לפעול בשנת 1983.
תחנת הכוח רדינג ד' החלה לספק חשמל בשנת 1971. ואז הופסקה פעולתה של רדינג א'.
בתחנה 2 יחידות בעלות כושר ייצור של 214 מגהוואט כל אחת.
על פי הנתונים משנת 1993:
- סך כל יכולת ייצור החשמל של התחנות ברדינג – 528 מגהוואט.
- שטח התחנות – 150 דונם.
- מספר העובדים – 500.
- צריכת דלק (בעומס מלא) – 2,400 טון מזוט בשעה.
- צריכת מי קירור (בעומס מלא) – 100,000 טון בשעה.
- גובה הארובה – 154 מטר.
תחנת הכוח באשדוד
תחנת הכוח החדרה
זוהי תחנת כוח בה ניתן לארגן ביקורי תלמידים (בתיאום מראש).
מרכז מידע לציבור תחנת הכוח "מאור דוד" בחדרה:
06-331171
תחנת הכוח באשקלון
זוהי תחנת כוח בה ניתן לארגן ביקורי תלמידים (בתיאום מראש).
מרכז המידע לציבור של תחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון:
051-3130716
אתר חברת החשמל בישראל:
http://www.israel-electric.co.il
משרד דובר חברת החשמל:
ת.ד. 8810 חיפה, 31000.
04-548204
אתר משרד התשתיות הלאומי:
