את ערכו הכלכלי של מקור אנרגיה המבוסס על אנרגיית רוח קובעים הפרמטרים הבאים:
- מיקום האתר לעומת היישוב סביבו.
- משטר הרוחות באזור. מחיר אנרגיית הרוח נקבע על פי עוצמת הרוח. ההספק המופק יחסי לחזקה השלישית של מהירות הרוח.
באתרים מבודדים, אליהם לא מגיעה אספקת חשמל דרך קווי הרשת, ניתן להשתמש בטחנת רוח בנוסף למקורות אחרים.
קיימת מהירות רוח מינימלית בה יכולים לייצר חשמל בצורה מסחרית.
- עבור טורבינות קטנות מהירות זו היא 3.5 מטרים בשנייה.
- עבור טורבינות גדולות המהירות הממוצעת צריכה להיות מעל 6 מטרים בשנייה.
הבעיה הכלכלית של שימוש באנרגיית הרוח היא שיש להשקיע כ 80% מסך כל הכסף בשלב הקמת המתקן (לפני שמתחילים להפיק ממנו תמורה), כאשר הוצאות ההפעלה והתחזוקה מגיעות רק ל 20%. זאת לעומת טחנות כוח הפועלות על דלקים מחצביים בהן חלק ניכר של העלות הוא הדלק עצמו, שהתשלום עליו מתפרס למשך זמן ארוך (על פי הצריכה).
