אדם השתמש באנרגיה מצמחיה החל משחר ההיסטוריה, כאשר השתמש בעץ לבעירה.

לאחר מכן למד האדם להפיק פחם לבעירה (Charcoal), באמצעות חימום עץ ללא אוויר. חומר זה בוער בשלהבת חמה יותר מאשר בעירה של עץ טבעי.

תהליך הפרמנטציה (Fermentation) (הפיכת צמחייה לדלק בתהליך תסיסה עם חיידקים), של קציר גידולים חקלאיים, בוצע בתחילת המאה העשרים.

הפקת דלק (אלכוהול) מביומסה בוצעה כבר בשנת 1920 על ידי הנרי פורד ונמשכה עד שנת 1940, כאשר עלות הפקת ה"גזוהול" (בנזין עם 6%-12% אלכוהול) הייתה גבוהה מידי.

משנות השבעים של המאה העשרים (לאחר משבר הדלק הגדול), הוחל בחיפוש דרכים להפקת אתנול לשימוש כדלק למכוניות, ולהפקת גז המתאן מהפרשות בעלי חיים (זבל אורגני) כמקור לאנרגיה.

בסך הכול מהווה הביומסה כמקור לאנרגיה של כ 10-15% מצריכת האנרגיה בעולם. חלק עיקרי באמצעות תהליך בעירה פשוט של ביומסה (בעיקר במדינות בלתי מפותחות), ומעט בהפיכת הביומסה לדלק.