היכן בישראל משתמשים בתנורי שמש?

במכון ויצמן, נבנה בעבר תנור השמש על שם שפר (Schaefer Solar Furnace).

ניתן לראות את מחבר האתר ליד שרידי התנור בתמונה:

שרידי תנור השמש במכון ויצמן

  • תנור זה נבנה עם הליוסטט, המכיל מראות בשטח של 96 מטרים מרובעים, ומכוון אל השמש באמצעות מערכת מבוקרת מחשב.
  • הקרינה מההליוסטט מגיעה למראה קעורה מרכזת בקוטר 7 מטר. מראה פרבולית זו מורכבת מ 600 מראות המורכבות על משטח קעור.
  • עוצמת הקרינה במוקד מגיעה לפי 10,000 מהקרינה על פני כדור הארץ.
  • התנור יכול היה לספק 20 קילוואט הספק קרינה.

תנור נוסף נמצא במרכז הלאומי לחקר אנרגיית שמש בישראל בשדה בוקר, והוא נראה בתמונות הבאות:

  • מחבר האתר ליד תנור השמש:

מחבר האתר ליד תנור השמש במכון ויצמן

  • תנור השמש במבט מהצד, בחלק העליון של התמונה רואים את המקום בו מתמקדת קרינת השמש):

מבט מהצד על תנור השמש במכון ויצמן