חומרים:

פיסת אבץ (Zinc = Zn), או מגנזיום (Mg), המשמשת כקתודה (אלקטרודה שלילית).

פיסת נחושת (Copper = CU), המשמשת כאנודה (אלקטרודה חיובית).

תמיסת מי מלח מרוכזת, או כל חומר אלקטרוליטי אחר (תמיסה המוליכה זרם חשמלי).

כלי זכוכית.
הרכבה:

הכנס את פיסת האבץ והנחושת (אלקטרודות), לתוך כלי הזכוכית עם תמיסת מי המלח, כך שהן נמצאות מ 2 צידי הכוס, ואינן נוגעות אחת בשנייה.

שאלות חקר מעניינות:

• במה תלוי המתח החשמלי המתקבל מתא זה?
• במה תלוי הזרם החשמלי המתקבל מתא זה?
• מה ההשפעה על המתח המתקבל, על הזרם המתקבל, ועל ההספק המתקבל, של שינוי ריכוז תמיסת המלח בה השתמשת?
• מה ההשפעה על המתח המתקבל, על הזרם המתקבל, ועל ההספק המתקבל, של שינוי המרחק בין האלקטרודות?
• כמה זמן תוכל לפעול הסוללה שבנית? מה גורם לסוללה להפסיק לפעול?
• נסו תמיסות שונות, במקום תמיסת מי המלח, ודרגו את חומרי התמיסות, בהתאם לאיכות הסוללות המתקבלות.

באמצעות "סוללה זו שבניתם, ניתן להפעיל שעון חשמלי קטן שהתצוגה שלו היא מגביש נוזלי (LCD). כדי להגיע למתח הנדרש (1.5 וולט), ייתכן ויהיה צורך לחבר 2-3 "סוללות" בטור (מחברים את האלקטרודה מאבץ של אחת הסוללות, לאלקטרודה נחושת של הסוללה השנייה).