אנרגיה כחולה (Blue Energy), היא אנרגיה המופקת המפרש המליחות בין מי הנהר הנשפך לים, לבין מי הים עצמו.

הרעיון לכך ידוע מעל 100 שנים, אך הבדיקה הראשונה במעבדה, בוצעה בשנות החמישים של המאה העשרים.

קיימות שתי שיטות להפקת אנרגיה מהפרשי מליחות המים:

• אוסמוזה הפוכה, עקב הפרשי לחצים שנוצרים בצורה מאולצת (PRO = Pressure Retarded Osmosis). תהליך זה מנוצל בעולם להתפלת מי ים (יצירת מי שתייה ממי ים). זהו תהליך שהפטנט עליו משנת 1973, ניתן לסידני לואב (Sidney Loev), שהיה אז באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
  המפתח להצלחת הרעיון הוא מציאת הממברנה (קרום חדיר למחצה) המתאימה. ממברנה זאת חייבת להיות חדירה למים, אך לא למלחים, חייבת להיות דקה ועמידה, ולא להיסתם על ידי לכלוך ויצורים מיקרוסקופיים החיים במי ים. סידני לואב לא הצליח להגשים את הרעיון, ופרש בשנת 1986.

החל משנת 1997, חידשו בנורבגיה את המחקרים בנושא הממברנות, ובשנת 2009 הם מקבלים כ 3 וואט למטר מרובע של ממברנה. המטרה היא להגיע ל 5 וואט למטר מרובע. המפעל הראשוני שנבנה לבדיקת היתכנות בקנה מידה גדול,  מכיל 2000 מטרים מרובעים של ממברנה. הוא יוכל לייצר 4 קילוואט, מהם 1 קילוואט ישמש לשאיבת המים.

התכנית היא לבנות מפעל גדול לקראת שנת 2015, בשטח של אצטדיון כדור רגל, עם 5 מיליון מטרים מרובעים של ממברנות, לייצור 25 מגהוואט חשמל.

• אלקטרודיאליזה הפוכה Reverse ElectroDialysis).
  מושגים נוספים המובילים באינטרנט למידע על שיטה זאת, הם:

"Osmotic Power", "Salinity Gradient", "Salinity Power",