מילון מושגים

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת

אטומים (Atoms)
החלקיקים הקטנים ביותר של החומר שאינם ניתנים לחלוקה באמצעים כימיים.
במרכז כל אטום נמצא גרעין המכיל פרוטונים ונויטרונים והוא טעון במטען חשמלי חיובי. במרחב שסביב הגרעין נמצאים אלקטרונים הטעונים במטען חשמלי שלילי. האטומים של היסודות השונים נבדלים זה מזה במספר הפרוטונים שבגרעין.
מספר הנויטרונים באטומים של אותו יסוד יכול להיות שונה (ראו גם איזוטופים).
אידוי (Evaporation)
מעבר של חלקיקי חומר מנוזל לגז. יכול להתרחש גם בטמפרטורה נמוכה מנקודת הרתיחה של החומר.
איזוטופים (Isotopes)
אטומים שונים של אותו יסוד, שלהם אותו מספר פרוטונים בגרעין אך מספר שונה של נויטרונים.
אלקטרוליזה (Electrolysis)
תהליך שבו משתמשים במקור מתח חיצוני, על מנת לבצע תגובות חמצון-חיזור לא ספונטניות, כגון: שיקוע מתכת מהתמיסה היונית שלה, פרוק תרכובת ליסודותיה או ציפויים של מתכות על גבי מתכות אחרות.
אלקטרון (Electron)
אחד ממרכיבי האטום הטעון מטען חשמלי שלילי (זהה בגודלו למטען החשמלי החיובי של הפרוטון) והנמצא במרחב שמסביב לגרעין.
אלקטרוני ערכיות ( Valance electrons)
אלקטרונים הנמצאים ברמת האנרגיה החיצונית של אטום. אלקטרונים אלה מעורבים בתגובות כימיות וביצירת קשרים כימיים בין האטומים.
אלקטרושליליות (Electonegativity)
מדד ליכולת אטום במולקולה למשוך את אלקטרוני הקשר אליו.
אניון (Anion)
חלקיק טעון במטען חשמלי שלילי (יכול להיות אטום בודד או חלקיק המורכב ממספר אטומים).
אנליזה כמותית (Quantitative analysis)
מציאת הכמות המדויקת של היסודות המרכיבים חומר נחקר.
בסיס (Base)
לפי הגדרת ברנסטד -לאורי: חומר שהמולקולות שלו מסוגלות לקשור פרוטון (+H) שנמסר מחומר אחר.
גז (Gas)
אחד ממצבי הצבירה של החומר. זהו זורם הניתן לדחיסה בקלות, חסר נפח או צורה עצמיים. סוגי התנועה של חלקיקי הגז – תנודה סיבוב ומעתק.
גז אידאלי (Ideal gas)
גז תיאורטי שלחלקיקיו אין נפח עצמי וביניהם אין משיכה חשמלית אלא רק התנגשויות אלסטיות בעיקר עם דפנות הכלי. גזים אמתיים שלהם מולקולות קטנות וריכוז נמוך של חלקיקים מתנהגים בקירוב כגז אידאלי.
גיאומטריה של מולקולה (Molecular geometry)
קביעת הצורה מתבססת על מודל דחיית זוגות האלקטרונים. גיאומטרית המולקולה נקבעת מהצורה המרחבית שבה האטומים מסתדרים כך שהדחייה בין זוגות אלקטרונים קושרים ובלתי קושרים היא מינימלית.
גרעין (Nucleus)
נמצא מרכזו של האטום. הגרעין טעון במטען חיובי ומכיל פרוטונים ולרוב גם נויטרונים.
דרגת חמצון (או מספר חמצון) (Oxidation number)
מטען אמיתי על יון חד אטומי, או מטען פורמלי על אטום בתוך חלקיק כלשהו המחושב ביחס לאלקטרושליליות של האטומים האחרים בחלקיק. בתגובת חמצון חיזור מספר החמצון של החומר המחמצן יורדת ומספר החמצון של החומר המחזר
עולה.
הלוגנים (Halogens)
היסודות הנמצאים בטור השביעי של המערכה המחזורית (לפני טור הגזים האצילים). אלה יסודות פעילים מבחינה כימית ולכן, לא ניתן למצוא אותם כיסוד טהור בטבע אלא רק כחלק מתרכובות שונות. ההלוגנים הם: פלואור F, כלור Cl, ברום Br, יוד I, ואסטטין At.
המראה (Sublimation)
שינוי מצב הצבירה של החומר ישירות ממוצק לגז.
התכה (Melting)
שינוי מצב הצבירה של החומר ממוצק לנוזל בנקודת ההתכה.
חומצה (Acid)
לפי הגדרת ברנסטד -לאורי: חומר שהמולקולות שלו מסוגלות למסור פרוטון (+H) לחומר אחר.
חוק אבוגדרו (Avogadro's law)
מתייחס לתגובה בין גזים וקובע שבנפחים שווים של גזים שונים יש אותו מספר של חלקיקים אם הגזים נמצאים באותם תנאים של לחץ וטמפרטורה.
חזקות של עשר (Powers of 10)
שימוש בחזקות של עשר מהווה צורה מקוצרת לכתיבת מספרים עשרוניים.
מספרים גדולים ניתן לכתוב בעזרת חזקות של עשר על-ידי הכפלת המספר ב- 10כאשר x הוא מספר חיובי. למשל, 100 נכתב כ- 102×1 או בקיצור כ- 102. באופן דומה, המספר 1000 יירשם כ- 103 ו- 20000 ניתן לרשום כ- 104×2
מספרים חיוביים, קטנים מ- 1 כותבים בעזרת חזקות שליליות של עשר. למשל, את המספר 0.0031 ניתן לרשום כ- 10-3×3.1  כאשר החזקה על העשר מציינת שיש לחלק את המספר 3.1 ב- 1000. שימוש בחזקות של עשר שימושי בעיקר לכתיבת מספרים גדולים מאוד או קטנים מאוד למשל המספר 0.00000000065 יירשם בקיצור כ- 10-10×6.5  ומספר אבוגדרו שהוא: 602000000000000000000000 יירשם בקיצור כ- 10²³×6.02
טבלה מחזורית (Periodic table)
סידור היסודות בטורים ושורות לפי מחזוריות של תכונותיהם הכימיות, המבוססות על מערך אלקטרוני דומה.
צורתה הבסיסית הוצעה כבר בשנת 1870 על-ידי המדען דימיטרי מנדלייב עוד לפני שהתגלו כל היסודות הידועים לנו היום, והיא עדיין מקובלת ושימושית בעבודת המדען המודרני.
טיטרציה (Titration)
תהליך קביעה כמותית של חומר אחד על-ידי הוספת חומר אחר בריכוז ובכמות ידועה, ומעקב אחר התהליך הכימי שביניהם.
יון (Ion)
חלקיק הטעון במטען חשמלי חיובי או שלילי (יכול להיות אטום בודד או חלקיק המורכב ממספר אטומים).
יוני הידרוניום (Hydronium ion)
+H3O – ריכוז יוני ההידרוניום בתמיסה מימית משפיעה על pH התמיסה. ראה גם תמיסה חומצית.
יוני הידרוקסיד (Hydroxide Ion)
OH – ריכוז יוני ההידרוקסיד בתמיסה מימית משפיע על ריכוז יוני ההידרוניום שבה ולכן גם על pH התמיסה.
יסוד (Element)
חומר המורכב רק מסוג אחד של אטומים. ידועים כ- 100 יסודות שונים והם אבני הבניין של כלל התרכובות הקיימות בעולם.
היסודות השונים מסודרים לפי מחזוריות של תכונותיהם במערכה המחזורית.
כוחות בין מולקולריים (Inter molecular forces)
כוחות משיכה הפועלים בין מולקולות. כוחות אלה באים לידי ביטוי בעיקר במצב צבירה נוזל ומוצק והם האחראיים להתקרבות המולקולות זו לזו. כוחות ון-דר-וולס וקשרי מימן הם מסוג הכוחות הבין מולקולריים.
כוחות ון-דר-וולס (Van der Waals forces)
כוחות בין מולקולריים הפועלים בין קטבים רגעיים שעל מולקולה אחת לבין קטבים מושרים מנוגדים על מולקולות שכנות.
מגיבים (Reactants)
החומרים המתחילים את התרחשות התגובה. מופיעים משמאל לחץ בניסוח התגובה.
מגיב בעודף (Surplus reactant)
מגיב אשר לא כולו מתכלה לאחר שהתגובה הגיעה לסיומה.
מגיב מגביל (Limiting reactant)
מגיב המתכלה לחלוטין כאשר תגובה כימית מגיעה לסיומה. המגיב המגביל קובע את כמות התוצר היכולה להתקבל בניסוי מסוים.
מהילת תמיסה (Dilution of a solution)
הוספת עוד ממס לתמיסה ללא שינוי מספר המולים של המומס, כך שריכוז התמיסה יורד.
מול (Mole)
יחידת מניה המייצגת כמות של מספר אבוגדרו של פריטים.
בדומה ליחידות מניה אחרות, כמו תריסר המשמש למניה של תבניות ביצים למשל, או רבבה המשמשת למניה של אלפים, יחידת המול משמשת למניה של מספר גדול מאוד של פריטים.
לפיכך, המול היא היחידה באמצעותה הכימאי "סופר" את החלקיקים במדגם חומר בעל מסה נתונה.
ניתן גם להגדיר מול אטומים, מול מולקולות, מול אלקטרונים או מול פוטונים וגם מול גרגירי חול או מול שקלים.
מולקולה (Molecule)
חלקיק שיש בו לפחות שני אטומים הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי. המולקולה היא החלקיק הקטן ביותר המאפיין כימית את החומר. מולקולה אחת, המכילה אטומים מאותו סוג, היא מולקולה של יסוד, ומולקולה שבה יש אטומים מסוגים שונים היא מולקולה של תרכובת. המולקולה נקראת בעברית פרודה.
מומס (Solute)
מרכיב בתמיסה הנמצא בכמות הקטנה יותר.
מוצק (Solid)
אחד ממצבי הצבירה של החומר המתאפיין בקשיחות. יש לו נפח וצורה עצמיים מוגדרים. סוגי התנועה של חלקיקי המוצק – תנודה בלבד.
מוצק אטומרי (קוולנטי) (Covalent Crystal)
חומר המורכב מאטומים הקשורים ביניהם בקשרים קוולנטיים. התוצאה היא מבנה מחזורי אינסופי של אטומים. דוגמאות למוצק אטומרי: יהלום וקוורץ (SiO2)
מוצק יוני (Ionic Crystal)
מורכב מיונים חיוביים ושליליים לסירוגין המוחזקים יחד בעזרת כוחות משיכה חשמליים חזקים. התוצאה היא מבנה מחזורי אינסופי של יונים. מלחים הם חומרים יוניים. דוגמאות לחומרים יוניים: מלח בישול (NaCl), אשלגן פלואורי (KF) ונתרן פחמתי (Na2CO3).
מוצק מולקולרי (Molecular Crystal)
יכול להיות יסוד או תרכובת המורכב ממולקולות המוחזקות יחד בעזרת כוחות משיכה בין מולקולריים מסוג ון-דר-וולס או קשרי מימן. דוגמאות למוצק מולקולרי: קרח, סוכר ויוד.
מיום (Hydration)
צורת ההתמוססות של מומס במים מתוארת על-ידי יצירת "כלוב" של מולקולות מים העוטפות את המומס. מולקולות המים עוטפות את החומר המומס כך שהן מפנות את הקטבים החיוביים שלהן אל הקטבים השליליים של המומס, ואת הקטבים השליליים שלהן אל הקטבים החיוביים של המומס. החומר המומס
יכול להיות מולקולות מקוטבות או יונים.
ממס (Solvent)
מרכיב בתמיסה הנמצא בכמות הגדולה יותר.
מסה מולרית (Molecular Weight)
מסה של כמות חומר המכילה מול אחד של חלקיקים זהים (אטומים או מולקולות). ניתן לחשב את המסה המולרית מתוך היחס בין מסת החומר ומספר המולים שלו. בטבלה המחזורית המסה המולרית של יסוד רשומה מתחת לסימול הכימי שלו.
מספר אבוגדרו (Avogadro number)
מספר טהור וגודלו 10²³×6.02. לצורך רוב החישובים מסתפקים בקרוב של 10²³×6.
מצב צבירה (State of matter)
מופע של חומר היכול להיות מוצק, נוזל או גז.
מקדם סטויכיומטרי (Stoichiometric coefficient)
מספר הנכתב לפני כל אחד מהחומרים המופיעים בניסוח התגובה ומציין את מספר המולים היחסי של החומרים המגיבים או הנוצרים בתהליך.
משקע (Precipitate)
נוצר כאשר בתמיסת החומר יש מומס בכמות הגדולה ממידת המסיסות של אותו מומס בתמיסה.
מתכת (Metal)
יסוד המאופיין בתכונות הבאות: בעל ברק, ניתן לריקוע ומוליך חשמל וחום. המתכות יוצרות מבנה מסודר אינסופי המורכב מקטיונים ב"ים של אלקטרונים". רוב היסודות בטבלה המחזורית הם מתכות.
נוזל (Liquid)
אחד ממצבי הצבירה של החומר. זהו זורם כמעט בלתי דחיס בעל נפח עצמי אך צורתו אינה מוגדרת. סוגי התנועה של חלקיקי הנוזל – תנודה וסיבוב.
נויטרון (Neutron)
חלקיק ממרכיבי האטום ללא מטען חשמלי כלשהו, הנמצא בתוך הגרעין. איזוטופים של אותו יסוד שונים זה מזה במספר הנויטרונים שבגרעינם.
נוסחה אמפירית (Empiric formula)
הנוסחה האמפירית של תרכובת נותנת את יחסי המולים השלמים הקטנים ביותר של אטומי היסודות המרכיבים את התרכובת. מידיעת הנוסחה האמפירית של תרכובת לא ניתן לקבוע כמה אטומים מכל סוג יש במולקולה של התרכובת, אלא רק את היחס ביניהם.
נוסחה מולקולרית (Molecular formula)
נוסחה מולקולרית מתארת את הרכב האטומים בכל מולקולה של התרכובת או היסוד. ממנה ניתן ללמוד כמה אטומים מכל סוג יש במולקולה אחת.
נוסחת ייצוג אלקטרונית (Lewis formula)
שיטה לייצוג של אטומים, יונים, ומולקולות שהוצעה על-ידי לואיס. זוהי צורת כתיבה בה מיוצגים אלקטרוני הערכיות של אטומים על ידי נקודות המקיפות את סמל היסוד.
ניסוח תגובה (Chemical equation)
כתיבה בשפת הכימאים שבעזרתה מתארים את התהליך הכימי המתרחש מבחינה כמותית ועם פירוט מצב הצבירה של החומרים המשתתפים בתגובה תוך שמירה על "חוק שימור החומר".
נפח מולרי של גז בתנאי החדר (Molar volume of a gas at room temperature)
הנפח התופס מול גז בטמפרטורה של 25°C ובלחץ של 1 אטמוספירה. עבור גז אידאלי זהו נפח של 25 ליטר בקירוב.
נפח מולרי של גז בתנאים תקניים Molar volume of a gas at S.T.P 
הנפח התופס מול גז בטמפרטורה של 0°C ובלחץ של 1 אטמוספרה. עבור גז אידאלי זהו נפח של 22.4 ליטר.
נקודת התכה (Melting point)
הטמפרטורה שבה משתנה מצב הצבירה של חומר ממוצק לנוזל בלחץ מסוים (זהה לנקודת הקיפאון באותו לחץ).
נקודת קיפאון (Freezing point)
הטמפרטורה שבה משתנה מצב הצבירה של חומר מנוזל למוצק בלחץ מסוים (זהה לנקודת ההתכה באותו לחץ).
נקודת רתיחה (Boiling point)
הטמפרטורה שבה משתנה מצב הצבירה של חומר מנוזל לגז בלחץ מסוים.
סגסוגת (Alloy)
תערובת אחידה (הומוגנית) של מתכות. על ידי שינויים מתאימים בהרכב הסגסוגות ניתן לתכנן ולייצר סגסוגות בעלות תכונות נדרשות.
סטויכיומטריה (Sotchiometry)
חישובים בכימיה המבוססים על ניסוחי תגובות, מהן מחשבים את כמויות המגיבים והתוצרים בתהליך כימי מסוים.
סתירה מלאה (Complete titration)
תגובת סתירה המתבצעת ללא עודף של חומצה או בסיס בתמיסה.
עיבוי (Condensation)
שינוי מצב הצבירה של החומר מגז לנוזל.
פוטון (Photon)
חלקיק של קרינה אלקטרומגנטית. פוטון מכיל מנה (קוונטה) של אנרגיה הפרופורציונלית לתדירות הקרינה.
פרוטון (Proton)
חלקיק ממרכיבי האטום הטעון מטען חשמלי חיובי (זהה בגודלו למטען החשמלי השלילי של האלקטרון) והנמצא בתוך הגרעין.
צפיפות מטען (Electron Density)
צפיפות המטען היא היחס בין מטען היון לגודל היון, כך שהיא גדלה עם גודל המטען וקטנה עם גודל היון. ככל שצפיפות המטען של היון גדולה יותר, כוחות המשיכה החשמליים בינו לבין יונים מנוגדי מטען, חזקים יותר.
קביעת נוסחה אמפירית של תרכובת (Determining the empiric formula)
כאשר בידינו תרכובת לא מזוהה ואנו רוצים לדעת את הרכבה הכימי, ניתן לבצע אנליזה כמותית שלה, אשר בעזרתה נוכל לקבוע מהם היסודות המרכיבים את התרכובת, ואת הכמות היחסית מכל אחד מהם.
מתוך הנתונים האלה ניתן לקבל יחסי מולים של היסודות המרכיבים את התרכובת הנעלמת ומתוכם לקבוע את הנוסחה האמפירית של התרכובת, אבל לא את הנוסחה המולקולרית שלה.
קוטביות הקשר (Polarity)
כתוצאה מהפרש באלקטרושליליות של האטומים המרכיבים את הקשר הכימי נוצרת קוטביות בקשר הכימי (ראו גם קשר קוולנטי מקוטב). נהוג לסמן קוטביות בעזרת -δ על האטום בעל אלקטרושליליות הגבוהה יותר ו- +δ מסמל את האטום בעל אלקטרושליליות נמוכה יותר.
קטיון (Cation)
חלקיק טעון במטען חשמלי חיובי (יכול להיות אטום בודד או חלקיק המורכב ממספר אטומים).
קיפאון (Freezing)
שינוי מצב הצבירה של החומר מנוזל למוצק.
קשר כימי (Chemical bond)
אינטראקציה בין אטומים הגורמת ליצירת מולקולות או מבנים מחזוריים אינסופיים. ישנם סוגים שונים של קשרים כימיים: קשר יוני, קשר קוולנטי וקשר מתכתי.
קשר יוני (Ionic bond)
קשר כימי הנוצר כתוצאה מכוחות משיכה חשמליים בין יונים חיוביים ושליליים.
קשר מימני (Hydrogen bond)
משיכה חשמלית המתקיימת בין אטום מימן הקשור לאטום O או N או F במולקולה מסויימת (ויש עליו מטען חיובי חלקי) לבין אטום O או N או F במולקולה סמוכה. הקשר המימני הוא מסוג הכוחות הבין-מולקולריים אך הוא חזק יותר ממשיכה בין מולקולות מקוטבות או מכוחות ון-דר-וולס באופן משמעותי.
קשר מתכתי (Metal bond)
קשר כימי הקיים בין אטומי מתכת. במתכת כל אלקטרוני הערכיות נעים סביב היונים החיוביים של המתכת ונוצר מבנה מחזורי אינסופי המורכב מקטיונים ב"ים של אלקטרונים".
קשר קוולנטי (Covalent bond)
קשר כימי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים. קשר קוולנטי יכול להיות טהור או מקוטב, כתלות באלקטרושליליות של האטומים המעורבים בקשר. אם שני אטומים משתפים שני זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי כפול, ואם שני אטומים משתפים שלושה זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי משולש.
קשר קוולנטי טהור (Pure covalent bond)
קשר כימי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים זהים או בעלי אלקטרושליליות זהה.
קשר קוולנטי מקוטב (Polar covalent bond)
קשר כימי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים השונים זה מזה באלקטרושליליות שלהם. כתוצאה מכך, האטום היותר אלקטרושלילי מושך אליו חזק יותר את אלקטרוני הקשר כך שנוצר עליו מטען שלילי חלקי, ועל האטום השני מטען חיובי חלקי (ראה גם קוטביות בקשר).
ריכוז מולרי (מולריות) (Molar concentration)
מספר מולים של מומס בנפח של 1 ליטר תמיסה. באופן מעשי, ניתן לחשב את הריכוז המולרי של תמיסה מתוך היחס בין מספר המולים של המומס לנפח התמיסה בליטרים.
רתיחה (Boiling)
שינוי מצב הצבירה של החומר מנוזל לגז בנקודת הרתיחה.
שריפה (Combustion)
תגובה כימית בין חומר כלשהו לבין חמצן, בדרך כלל תוך שחרור מהיר של אנרגיה הגורם ללהבה.
תגובת חמצון-חיזור (Oxidation – reduction reaction)
תגובה בה קיים מעבר אלקטרונים מהחומר המחזר אל החומר המחמצן. בתגובת חמצון חיזור המחמצן עובר חיזור דרגת החמצון שלו יורדת, והמחזר עובר חמצון ודרגת החמצון שלו עולה.
תגובת סתירה (Neutralization process)
תגובה בין חומצה לבסיס שבה יוני ההידרוניום +H3O שבתמיסת החומצה "נסתרים" ע"י יוני ההידרוקסיד OH מהתמיסה הבסיסית. תוצרי תגובת הסתירה
הם מים וחומר יוני (מלח) במצב ממוים.
תוצרים (Products)
החומרים המתקבלים כתוצאה מתגובה. מופיעים מימין לחץ בניסוח התגובה.
תחליב (Emulsion)
נוזל או תמיסה בו/בה מפוזרים באופן אחיד גבישים קטנים ביותר (בסדר גודל של 0.05nm – 5nm).
תמיסה (Solution)
תערובת אחידה (הומוגנית) של שתי תרכובות או יותר המכילה יונים או מולקולות.
תמיסה בסיסית (Basic solution)
תמיסה מימית בעלת pH גדול מ- 7, שבה ריכוז יוני ההידרוניום נמוך מריכוזם במים מזוקקים.
תמיסה חומצית (Acidic solution)
תמיסה מימית בעלת pH קטן מ- 7, שבה ריכוז יוני ההידרוניום גדול מריכוזם במים מזוקקים.
תנאי תקן STP
תנאים תקניים (Standard Temperature and Pressure) נקבעו עבור גזים לטמפרטורה של 273K) 0°C ולחץ של אטמוספרה אחת).
תערובת (Mixture)
תוצאה של ערבוב שתי תרכובות או יותר ביחסים לא קבועים.
תרכובת (Compound)
חומר המורכב מסוגים שונים של אטומים הקשורים זה לזה בקשרים כימיים ביחס ובהרכב קבוע. התרכובת ניתנת לפרוק ליסודות המרכיבים אותה.