פרננדו הוא שחקן כדורגל מוכשר, הוא מביס כל מתמודד בשחמט, והוא נותן שירותי ייעוץ לחברות יעוץ פיננסי. אבל יותר מהכל – פרננדו הוא מוסיקאי. מוסיקאי מחונן אפילו. לפרננדו יש להקת רוק. פרננדו הוא הסולן והוא גם מנגן בגיטרה. יחד הם מחממים הופעות ב(קרנגי הול?). הכל יודעים שפרננדו והלהקה שלו נמצאים רגע אחד לפני הפריצה הגדולה…

ודווקא עכשיו פרננדו מודאג. דווקא העניין הזה מטיל צל כבד של דאגה, שמעיב על שמחת החיים והקלילות שפרננדו כה ידוע בהן.

לפרננדו יש קול גדול. מה זה גדול, ענק. כולם אומרים שאת הקול והכישרון למוסיקה, הוא ירש מאמא שלו, אדוינה דה-מוזינה. אבא שלה, סבא של פרננדו, היה זמר טנור ידוע בספרד, ושר באופרה. אז מסבא שלו ירש פרננדו את הכישרון וגם את השם המיוחד הזה, פרננדו.

אביו של פרננדו, עוזי כהן, היה קצין הצנחנים הראשי. עוזי ואדוינה הכירו בבסיס כשאדוינה עלתה לארץ והתגייסה (למורת רוחם של הוריה). עוזי התרשם מיופיה הענוג של אדוינה ומקול הפעמונים שלה. וגם מהאומץ שלה, לעזוב חיים נוחים מאחוריה וללכת בעקבות לבה. אדוינה לא יכלה שלא להתרשם מהקצין יפה התואר עז המבט, שניהל ביד רמה את הבסיס.

לבנם הבכור, שנולד כעבור שנתיים, הם בחרו לקרוא על שם אביה של אדוינה, שנפטר כמה חודשים קודם לכן. מספרים שהוא מת במהלך קונצרט פתיחה חגיגי של עונת מלחמת השוורים של אותה השנה. הקונצרט נערך באצטדיון במדריד. מספרים שפר, שכנראה לא התרשם משירתו של פרננדו האב, פרץ לרחבה ותקף אותו. הטנור עוד ניסה להשתחוות לקהל בשעה שחילצו אותו משם, פצוע קשה. כשהגיע אל אחורי הקלעים איבד את הכרתו ונפטר בתוך דקות. ממשלת ספרד ערכה לו הלוויה ממלכתית, במהלכה עברו אלפים על פני ארונו בדומייה, כשברקע השמיעו רמקולים ענקיים אריות בביצועו. לאחר מותו התברר כי הוא השאיר צוואה מסודרת, שבה הוא מחלק את הונו לאשתו ולילדיו. אבל את האחוזה המשפחתית ב , זו שהותקן בה אולם הופעות קטן וחדר מצויד נוסף, שיכול היה לשמש כחדר הקלטות, הוא הבטיח בצוואה לצאצא שיבחר להמשיך את דרכו המוסיקלית.

אדוינה עצמה לא הפכה לזמרת. היא מימשה אהבה אחרת שלה, התיאטרון, והפכה לשחקנית תיאטרון מהבולטות בארץ. אבל בבית היא המשיכה לשיר. פרננדו עוד זוכר את אביו ואמו שרים יחד בקולי קולות, אדוינה בקולה הצלול והעמוק, עוזי, בניסיון נואש לשמור על סולם הצלילים מזייף את הלחן בחן ושניהם מתגלגלים מצחוק. היום זה כבר לא קורה. זה לא שאדוינה לא שרה, אלא שעוזי כבר לא שומע.
תת-אלוף (מיל') עוזי כהן הוא כיום בן 50, והוא לגמרי חירש.

עוזי כהן לא נעשה חירש ביום אחד. עד גיל 35 הוא שמע מצוין. בגיל 40 כבר שמע פחות טוב ואילץ את הסובבים אותו לחזור על דבריהם ו"בקול רם בבקשה". מאז הלכה שמיעתו והידרדרה, ובגיל 45 הוא הפך חירש לגמרי. זה לא היה כל כך מפתיע בהתחשב בכך שגם אבא של עוזי, אליהו כהן הידוע, שהיה ציוני פעיל עוד בתוניס ועלה לארץ ב , חירש גם הוא מאז גיל 40 וכך גם סבתו של פרננדו, שהיא כמובן אמו של אליהו, וכך גם שניים מששת אחיו ויש גם בני דודים שנעשו חירשים בגיל מבוגר. כל החירשים במשפחה נולדו שומעים, ולקראת גיל 40 איבדו את שמיעתם.

ובגלל זה פרננדו מודאג. פרננדו כהן הוא כיום בן 24, מוסיקאי מצליח, זמר מחונן, הצאצא היחיד לבית משפחת דה-מוסינה שממשיך את דרכו של סבו פרננדו, על סף פריצת דרך עם להקתו…
אבל מה צופן לו העתיד? האם עלול גם הוא להיות חירש בתוך שנים מספר?

רוצים לדעת מה צופן לפרננדו העתיד? השתתפו באתר שלנו ותגלו בעצמכם!