מרכז משאבים וירטואלי בהוראת המדעים והמתמטיקה

המחקר שלפנינו בדק את יכולתם של תלמידי תיכון ללמוד נושאים בכימיה מחזית המדע דרך שימוש בתערוכת פוסטרים בכימיה אורגנית מתקדמת. מטרות המחקר היו העמקת הידע של התלמידים בנושאים מתוכנית הלימודים דרך חשיפתם למושגים בסיסיים המיושמים ברמה גבוהה, קישורם לחיי היומיום והעלאת המוטיבציה של התלמידים ללמוד נושאים אחרים בכימיה. מניתוח הממצאים עולה כי לתלמידים קל יותר עם איורים ואמצעים ויזואליים מאשר ביטויים מילוליים. תלמידים זוכרים טוב יותר פעילויות מגוונות אקטיביות לעומת למידה קונבנציונלית ועל ידי כך מפתחים יכולות קוגניטיביות וחברתיות. תערוכת הפוסטרים סיפקה גירויים לתלמידים להתעניין, ללמוד ולהעמיק בנושאים שונים, הקנתה מושגים חדשים, העלתה את המוטיבציה וההנאה, התלמידים הבינו שעבודת צוות חשובה והכרחית למשימה והשקיעו זמן ומחשבה רבה במשימות. הצגת העבודות בדרכים יצירתיות יצרה תחרותיות חיובית ואווירה שונה משיעור פורמאלי. הוראת העמיתים בכיתה העמידה בפני התלמידים אתגרים וגרמה ללמידה מעצבת וסביר להניח שהידע והכלים אשר נרכשו בפעילות כמו כושר ביטוי, עבודת צוות והתמקדות בעיקר יהיו ישימים גם בעתיד.

המחקר בעבודה זו, דן בהעברת הנושא המתקדם, ננוכימיה ומיקרוסקופ AFM לשדה החינוכי בבית הספר ובוחן את הקשר בין לימוד נושאים מתקדמים וחדשניים להעמקת הבנת נושאים בסיסיים הנלמדים לפי תכנית הלימודים בכימיה, כמו כוחות בין מולקולריים. AFM משמש ככלי יסודי בחקר החומר בסקאלות הננומטריות למטרות דימות ומדידה, הזזה וחיתוך מולקולות במיוחד לחקירת פני שטח של חומרים. על מנת לחשוף את התלמידים למדע מתקדם, ליצור מוטיבציה ולחזק את עמדותיהם החיוביות של התלמידים כלפי הנושא הנלמד, פותחה במחקר זה יחידת הוראה בית ספרית מגוונת המתבססת על ננומדע. ובמקביל פותחו כלי הערכה ומשוב מתאימים. יחידת ההוראה הועברה לקבוצת תלמידים מכתה י"א אשר למדו כוחות בין מולקולריים. ממצאי המחקר מאששים את השערות המחקר ומצביעים על כדאיות וחשיבות החדרת נושא ננוכימיה ומיקרוסקופ AFM לשעורי הכימיה.

הפריט עוסק בהורמון תירוקסין (T4), אחד ההורמונים המיוצרים ומופרשים על ידי בלוטת התריס. במאמר יש מידע על: בלוטת התריס - יתר פעילות ותת פעילות; הפרעות מטבוליות וטיפול; מבנה ותפקוד של תירוקסין; בדיקת תירוקסין-מעקב אחרי רמת התירוקסין בדם; מסיסות בדם והפרשה מהגוף.

המאמר עוסק בנושא הקריאטינין וכולל את המידע הבא: הגדרה לקריאטינין; מבנה הקריאטינין וקבוצות פונקציונליות; תפקוד הקריאטינין בגוף; סטיה מערכי הנורמה.

דף המידע עוסק בפריטין, מאגר הברזל הגדול בגוף וכולל מידע על: מבנה כימי, קבוצות פונקציונליות, מסיסות במים, תפקוד בגוף, התאמה בין המבנה לתפקוד, השוואה בין פריטין להמוגלובין, סטיה מהטווח הנורמאלי, תהליכים מטבוליים שעובר החומר ודרכי הפרשה וכן, טיפול תרופתי למצבי סטיה מהתקן.

הקובץ עוסק במאזן חומצה-בסיס: תהליכים המוסיפים חומצה; דם בסיסי ודם חומצי; על המערכות בגוף השומרות על PH קבוע.

המאמר עוסק בקטונים בשתן וכולל: הגדרה לקטונים; טווח הנורמה וערכים חריגים של קטונים; מידע על גופי קטון; אופן בדיקת קטונים; ולסיום על אצטיל קואנזים A.

דף המידע עוסק בטריגליצרידים: הגדרה לטריגליצירדים; מידע על מסיסות; מטבוליזם של טריגליצרידים; סטייה מרמה תקינה של טריגליצרידים והטיפול בכך.

דף המידע עוסק בגלוטן ובמחלת הצליאק, המופיעה באנשים עם רקע גנטי בעקבות חשיפה לחלבון גלוטן במזון. המאמר כולל גם מידע על הבדיקה לגילוי מחלת הצליאק ואופן הטיפול במחלה.

המאמר עוסק ביון האשלגן: תפקודו בגוף; התאמה בין המבנה לתפקוד; מטבוליזם; ויסות רמת האשלגן בגוף; התוצאות של ריכוז אשלגן לא מאוזן בגוף.