הכן לפניך מספר סוגי חומרים הניתנים לבעירה, כגון:

פחם, נייר, עץ, אגוז, דלק, כוהל,

הכן מערך ניסיוני המכיל כלי עם כמות מדודה של מים, ובתוכו מד טמפרטורה.

מתחת לכלי זה, יש לדאוג למקום לשים את הדלק אותו בודקים.

יש להקפיד לקחת משקל שווה (כמות מסה זהה) של כל אחד מסוגי הדלק.

דוגמה של מערכת להבערת אגוז, מתוארת בתמונות הבאות:

תפקיד קופסת השימורים עם הפתחים בצדדים, הוא להסתיר את הרוח ולהפנות את הלהבות אל תחתית הכלי עם המים.

הקפד על אמצעי זהירות נאותים בזמן הניסוי. הרחק כל חומר דליק מאזור הניסוי.

עליכם למדוד את הטמפרטורה אליה מגיעים המים בכלי, כל פרק זמן נתון.

ניתן לרכז את התוצאות בטבלה, ולשרטט אותן לאחר מכן בגרף.

מכיוון שכמות המים הייתה זהה בכל המקרים, מסמנת הטמפרטורה הנמדדת מדד לכמות החום המקורבת שהופקה מבעירת הדלק.

• דרגו את הדלקים בהם השתמשתם, בהתאם לכמות החום שניתן להפיק מכמות קבועה שלהם.

פרט לפרמטר של שינוי סוג הדלק, אילו ניסויי חקר נוספים, ניתן לדעתכם לבצע עם המערכת הזאת?

תשובות לדוגמה:

• שינוי סוג הנוזל המתחמם (מים, שמן, …).
• שינוי כמות הנוזל המתחמם.
• שינוי כמויות הדלק.