בריכת השמש הטבעית הנמצאת כ 18 קילומטר מדרום לעיר אילת, על חוף ים סוף בתוך מפרצון קטן. לאחר מלחמת ששת הימים השתייכה בריכת השמש לישראל. אורכה כ 100 מטר, רוחבה כ 50 מטר ועומקה כ 5 מטר.

פרטים על בריכה זו ניתן לקרוא ב:

• עיתון "מדע", כרך י"ב, עמודים 276-275, פברואר 1968.
• עיתון "מדע", כרך י"ד, עמודים 247-250, נובמבר דצמבר 1969.
• עיתון "לדעת" כרך ו', חוברת 5, עמודים 6-9, 1975.

בריכת שמש לייצור חשמל נמצאת בבית הערבה, אלא שהפקת החשמל ממנה הופסקה עקב אי כדאיות כלכלית.

בדצמבר 1979, נחנכה תחנת הכוח הראשונה הפועלת באמצעות בריכת שמש בעין בוקק (ליד ים המלח). טמפרטורת המים בתחתית הבריכה הגיעה ל 90 מעלות צלסיוס. שטח הבריכה 7,500 מטרים רבועים, והספק הגנרטור שהופעל בה היה 150 קילוואט. בריכה זו נחפרה בצורה מלאכותית, ומולאה במי ים המלח. קרקעיתה רופדה בפלסטיק שחור להגברת קליטת השמש.

מבריכה ששטחה 1 קילומטר מרובע ניתן להפיק כ 3 מגהוואט חשמל, או 24 מיליון קילוואט שעה בשנה. כמות אנרגיה כזו מספיקה לכמות אוכלוסייה של 10,000 איש.

עקרונית ניתן היה באמצעות תעלת הימים להפוך את ים המלח כולו לבריכת שמש (שטח של כ 1,000 קילומטר מרובע).

בבריכת השמש בבית הערבה, הפיקו 5 מגהוואט חשמל משטח של 250,000 מטרים רבועים (כרבע קילומטר רבוע).