ניצול ביומסה כמקור לאנרגיה מתחדשת בישראל

נפ"ח = ניצול פסולת חקלאית.

בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, בוצע בישראל פרויקט לאומי, מטעם משרד האנרגיה והתשתית, על ידי המכון למחקר ופיתוח של התעשייה הקיבוצית.

בראש המחקר עמד ד"ר אורי מר חיים מקיבוץ כפר גלעדי, שהיה המדען הראשי של מכון זה.

הפרויקט מתואר בעיתון מדע כ"ו (2), עמודים 88-93, משנת 1982.

תחילה נבדקו מיכלי תסיסה מעבדתיים בנפח 4 ליטר. לאחר מכן בתל חי בנפח 100 ליטר, ובמעגן מיכאל בנפח 750 ליטר. בהמשך, במפעלי פיילוט בכפר גלעדי וביגור מיכלי תסיסה של 1,000 ליטר. לבסוף נבנו מיכלי התסיסה היישומיים (בכפר גלעדי יגור ובית שערים) בנפח של 10,000 ליטר.

נבדקו סוגי פסולת שונים, כאשר החלק המוצק מהווה 6%-22% מהנפח.

נבדקו טמפרטורות עבודה שונות, השפעת עירבול, והשפעת תוספות שונות כגון חומצות.

המים בהם השתמשו הם מים ששימשו לשטיפת הרפתות, שהם עשירים בזבל ומהווים בעיה אקולוגית.
דוגמא לפרויקט גמר של מורי חטיבת ביניים על נושא ניצול הביומסה בישראל, ניתן לראות באמצעות הקלקה כאן.

 

לעמוד הקודם לחץ כאןלעמוד הבא לחץ כאן