ג'אול מצא (בשנת 1840) שקיים יחס קבוע בין כמות העבודה המושקעת, לכמות החום הנוצרת.

כאשר חום זורם ממאגר בטמפרטורה גבוהה יותר, למאגר בטמפרטורה נמוכה יותר, הוא יכול לבצע עבודה.

חוק I של קרנו: כמות העבודה הנעשית על ידי מכונה תרמית, תלויה בהפרש הטמפרטורות בין הכניסה של המכונה, ליציאה ממנה.

חוק קלאוזיוס: כמות החום הנפלטת ביציאה של מכונה, קטנה מכמות החום הנקלטת בכניסה, וההפרש ביניהם, הוא כמות העבודה שנעשתה.

מכאן ניתן להגיע להגדרה כללית של אנרגיה, אשר אינה שימושית, אך נכונה מבחינה פיזיקלית.

אנרגיה היא היכולת להפיק חום, או כל דבר שניתן להמירו לחום.