גם הרעיון של "ארובות השרב", וגם הרעיון של "מגדל החממה", מתבססים על בניית מגדל לגובה רב.

בשני הרעיונות, צפויה השפעה על משטר הרוחות באזור, והשפעות על האקלים, מכיוון ששתי ההצעות מתבססות על הזרמת אוויר חם לאטמוספירה, או קירור כמות גדולה של אוויר מהאטמוספרה.

אם נשלב מחליף חום תרמי בחלק העליון של הארובה, ובו יתרחש קירור של האוויר החם שעולה ממגדל החממה, ואת האוויר הקר נזרים כלפי מטה בשיטה של "ארובות השרב", נקבל 3 טכנולוגיות הפועלות אחת אחרי השנייה, שבכל אחת מהן מופק חשמל.

תיאור סכמטי של המערכת המוצעת, מופיע באיור הבא:

תחילה השמש מחממת את האוויר בחממה, מזרימה אוויר חם כלפי מעלה, דרך הטורבינות המייצרות חשמל (מגדל החממה).

לאחר מכן, מחליפי החום, הנמצאים בראש המגדל, בין הצינור הפנימי, לצינור החיצוני, מפיקים חשמל כתוצאה מהפרשי הטמפרטורות. ייתכן ומחליפי החום יוצבו כך שהאוויר יעבור דרכם מהצינור של האוויר החם לצינור של האוויר הקר.

לבסוף, על האוויר בראש המגדל, מרססים מים, ומשתמשים בטכנולוגיה של "ארובות השרב" להזרים את האוויר הקר כלפי מטה, דרך הטורבינות לייצור חשמל, ולהתפלת מים.

ניתן להשתמש בצבע שחור לבליעת כמות גדולה יותר של אנרגיית שמש לחימום האוויר בחממה.

לאחר זמן של פעולת המתקן המשולב, יצטברו מלחים, כתוצאה מפעולת "ארובות השרב". במלחים אלו ניתן להשתמש ליצירת "בריכות שמש", להפקה נוספת של חשמל. זהו שילוב של טכנולוגיה רביעית להפקת חשמל.

למערכת המוצעת תהיה השפעה מינימלית על משטר הרוחות ותנאי האקלים במקום, מכיוון שברובה היא מערכת סגורה.