בהתאם לחוקי התרמודינמיקה, כאשר מבוצעת עבודה (כוח פועל לאורך מסלול), מתפתח לעיתים חום.
בתחום המכניקה מתייחסים בדרך כלל לאנרגיית חום זו, כאנרגיה "שהלכה לאיבוד", כלומר לא נוצלה כאנרגיה מכנית יעילה.
הגורם המקובל במכניקה כגורם ליצירת חום, הוא החיכוך.
כוח החיכוך פועל בכיוון מנוגד לכיוון התנועה ("מפריע").
החום "המבוזבז" בעת ביצוע עבודה, גורם להעלאת הטמפרטורה.
יש להבדיל בין חום לטמפרטורה.
חום הוא גודל כמותי שניתן לחברו בצורה מתמטית. לדוגמא:
כמות החום הנדרשת לחימום 2 כוסות מים לטמפרטורה של 1000C היא כפליים מכמות החום הנדרשת לחימום כוס אחת של מים לאותה טמפרטורה. לעומת זאת כאשר מערבבים מים הנמצאים בשתי כוסות בטמפרטורה של 1000C, לא מקבלים טמפרטורה של 2000C. הטמפרטורה אינה מהווה מדד לכמות החום הנאגרת בגוף, מכיוון שזו תלויה גם במסתו של הגוף ובסוג החומר ממנו הוא עשוי.
טמפרטורה היא מדד לכמות האנרגיה הממוצעת, שיש למולקולה אחת של החומר, של הגוף הנמדד.
חום היא האנרגיה הכוללת, של כל המולקולות של החומר, המרכיב את הגוף הנמדד.
