חיפוש חומר אופטימלי ללהבי הטורבינה – החומר ממנו עשויים להבי הטורבינה כדאי שיהיה קל וגמיש, ועם זאת עמיד בלחצים של כיפוף ופיתול.
מפתחים להבים המשנים את צורתם בהתאם לתנאי הרוח. להבים אלו יגדילו את יעילות קליטת האנרגיה מהרוח, ויקטינו את העומס על הלהב, מכיוון שצורתו תותאם לפי העומס.
בודקים את היתכנות הקמתם של חוות רוח על פני הים (על מבנים צפים). בים אין מגבלות על מהירות הסיבוב של המדחפים עקב רעש, ומהירות הרוח בים יציבה יותר מאשר על היבשה.

מהו פוטנציאל הניצול העתידי של אנרגיית רוח?

על פי מודלים ממוחשבים, שבוצעו במעבדות ליברמור בארה"ב, בשנת 2012, התברר כי כמות האנרגיה ליחידת זמן (הספק) שניתן להפיק מהרוח, באמצעות טורבינות על היבשה ובמים ליד חוף הים, היא פי 4 מכמות ההספק שצורך העולם בתקופה זאת (כְּ 18 טרהוואט).

בתחילת שנת 2013, ההספק המופק בעולם מאנרגיית רוח, הוא כ 240 גיגהוואט.

הפוטנציאל של הפקת אנרגיה מהרוח, מבלי להשפיע על האטמוספירה, כפי שמתקבל מהמודלים הממוחשבים, הוא של: 4 מיליון טורבינות,  בגובה 100 מטרים, באמצעותן ניתן להפיק הספק של 250 טרהוואט (!).

אם מוסיפים את האפשרות של שימוש בטורבינות באוויר (בגובה מאות מטרים), ניתן להגיע להספק מופק של 400 טרהוואט (!).

ידוע כי בגובה של כ 2 קילומטרים, זרימת הרוח קבועה ונמשכת כל שעות היממה.

מהן חוות רוח בים?

עקב החסרונות של טורבינות רוח, מצאו פתרון אופטימלי להפקת אנרגיה מהרוח, באמצעות טורבינות גבוהות הנמצאות בים (במרחק נתון מהחוף).

בבריטניה, מתכננים גידול מסיבי בחוות רוח הנמצאות בים, והשאיפה שלהם, היא להגיע ליכולת ייצור חשמל באמצעות טורבינות אלו, בכמות של 10-15 גיגהוואט, עד שנת 2020.

הבעיות של חוות רוח בים הן: עמידות הטורבינות בתנאי המים המלוחים, העברת החשמל לחוף, מניעת התנגשות של ספינות בטורבינות, וכו'.

בשנת 2016, פורסם על תכנון להבי טורבינה ייחודיים, שפותחו במעבדות סנדיה (Sandia Labs), בארה"ב.

להבים אלו, מתוכננים להפקת 50 מגהוואט חשמל, והם בעלי רוחב של 200 מטרים (פי 2.5 מלהב הטורבינה הגדול ביותר, שיוצר אי פעם).

להבים אלו מתאימים את צורתם בהתאם למהירות הרוח, ונבנו על פי עקרונות של חיקוי הטבע (ביומימטיקה) של עצים בסערה (Palm Trees).

הטכנולוגיה נקראת:

SUMR = Segmented Ultra-light Morphing Rotor