{"id":534,"date":"2016-09-29T15:10:08","date_gmt":"2016-09-29T12:10:08","guid":{"rendered":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/?p=534"},"modified":"2016-09-29T15:35:49","modified_gmt":"2016-09-29T12:35:49","slug":"article3-8","status":"publish","type":"post","link":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/article3-8\/","title":{"rendered":"\u05d4\u05e7\u05d8\u05e0\u05ea \u05d4\u05ea\u05e4\u05ea\u05d7\u05d5\u05ea \u05e8\u05d9\u05e7\u05d1\u05d5\u05e0\u05d5\u05ea \u05d5\u05d4\u05d3\u05d1\u05e8\u05ea\u05dd"},"content":{"rendered":"
  1. היגיינה (סניטציה*):<\/strong> ניתן להקטין את כמות הנבגים או התאים הגורמים למחלה, ובכך להקטין את הסכנה בפני הדבקת הפרי או הירק. ניתן לעשות זאת על ידי שמירת הניקיון בבית הגידול של הפרי או הירק (שדה, חממה), בכלי איסוף, בבתי המיון והאריזה, בחדרי האחסנה והקירור, בחדרי העיבוד ועד להובלה ולשיווק.<\/li>\n
  2. טיפול בתוצרת הקטופה:<\/strong> טיפול נכון וזהיר בתוצרת הטרייה, המונע פגיעה בה, מקטין באופן דרמטי את ההפסדים. פגיעה מכנית (מכה או נפילה), ולו הקטנה ביותר, גורמת לאיבוד מים רב (איבוד משקל<\/a>), ובעקבות כך לפעילות אנזימטית המזרזת תהליכי הזדקנות, את הגברת הנשימה, והגברת הרגישות של התוצרת למחוללי מחלות.<\/li>\n
  3. קירור:<\/strong> קירור התוצרת לפני ואחרי אריזתה בקרטוני המשלוח הוא התהליך החשוב ביותר בהארכת משך האחסנה וחיי המדף של הפרות והירקות. לכל פרי וירק טמפרטורת אחסנה אופטימלית שאינה גורמת לנזקי קרה (נזקים הנגרמים לפרי שאוחסן בטמפרטורות מאד נמוכות, אך מעל האפס) או נזקי קפיאה (נזקים הנגרמים לפרי שמאוחסן בטמפרטורות מתחת לאפס). טמפרטורות נמוכות מקטינות בהרבה את קצב הנשימה ופליטת אתילן, ובכך מאטות את ההתכלות הפסיולוגית והפתולוגית. בנוסף, טמפרטורות אחסנה נמוכות מקטינות את קצב איבוד המים מהפרי ומאטות את קצב התפתחות גורמי המחלה. אולם חשוב להדגיש כי מספר מחוללי מחלות מתפתחים גם בטמפרטורות נמוכות.
    \nשמירה על טמפרטורת פרי נמוכה ניתנת להיעשות בדרכים שלהלן:\n