חומרי גלם שהופקו מחומרי המזון משמשים במגוון תהליכי בנייה המתרחשים בגוף: הרכבת החומרים, בניית תאים, בניית רקמות בניית איברים ועוד.<\/p>\n
בסעיף זה נעסוק ברכיבי התזונה כמקור לחומרי הגלם<\/strong> המשמשים את הגוף.<\/p>\nמרכיבי התזונה מהם גופנו מורכב<\/strong><\/caption>\nמרכיבים<\/th>\nאחוזים<\/th>\n<\/tr>פחמימות<\/td>\n0.8<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/td>\n5.4<\/td>\n<\/tr>חלבונים<\/td>\n16.9<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/td>\n16.9<\/td>\n<\/tr>מים<\/td>\n60.0<\/td>\n<\/tr>סך הכל<\/strong><\/td>\n100.0<\/strong><\/td>\n<\/tr><\/thead><\/table>רכיבי התזונה (אבות המזון), חומרי הגלם של הגוף:<\/p>\nפחמימות (סוכרים)<\/a><\/li>\nחלבונים<\/a><\/li>\nשומנים<\/a><\/li>\nמינרלים<\/a><\/li>\nויטמינים<\/a><\/li>\n<\/ul>פחמימות (סוכרים)<\/strong><\/h2>\nהגם שכמותם בגוף האדם מעטה ביותר לעומת כמות השומנים והחלבונים, הן משמשות מרכיב המזון העיקרי של האדם בכל העולם, בזכות עלותם הנמוכה של המזונות המכילים פחמימות ובזכות העובדה שחלקם ניתנים לאחסון לאורך זמן<\/p>\nבדוגמה שלפניכם מוצגות שתי קבוצות של מזונות: פרות ודגנים. מזונות משתי הקבוצות הללו מכילים כמות גבוהה של פחמימות.<\/p>\n<\/p>\nפירות, דגנים, קמח ומוצריו, קטניות, תפוח אדמה ואורז<\/a> עשירים בסוכרים (בפחמימות).<\/p>\nחלבונים<\/strong><\/h2>\nגופנו זקוק לאספקה שוטפת של חלבון<\/a> לבניית תאים<\/a> ורקמות בגוף<\/a> ולתפקוד של הורמונים ואנזימים<\/a> החיוניים לפעולתו.<\/p>\nקבוצת רכיבים תזונתיים מומלצת (רכיבים נבחרים)<\/strong><\/caption>\nמין<\/th>\nגיל<\/th>\nאנרגיה<\/a>\nקק"ל לקילוגרם<\/th>\nחלבון<\/a>\nגרם לקילוגרם<\/th>\nסידן\nמיליגרם<\/th>\nברזל\nמיליגרם<\/th>\nויטמין A\nמיליגרם<\/th>\nויטמין C\nמיליגרם<\/th>\n<\/tr>זכר<\/td>\n10.0-11.9 שנה<\/td>\n64<\/td>\n1.3<\/td>\n1200<\/td>\n12<\/td>\n1000<\/td>\n50<\/td>\n<\/tr>12.0-17.9 שנה<\/td>\n49<\/td>\n1.0<\/td>\n1200<\/td>\n12<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>18.0-24.9 שנה<\/td>\n33<\/td>\n0.8<\/td>\n1200<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>25.0-49.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>50.0-69.9 שנה<\/td>\n27<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>70.0- ויותר שנה<\/td>\n27<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>נקבה<\/td>\n10.0-14.9 שנה<\/td>\n50<\/td>\n1.3<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n50<\/td>\n<\/tr>15.0-17.9 שנה<\/td>\n41<\/td>\n1.0<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>18.0-24.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>25.0-49.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>50.0-69.9 שנה<\/td>\n28<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>70.0- ויותר שנה<\/td>\n28<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>התאמה פרטנית של האנרגיה יכולה להעשות בטווח של ± 20%<\/p>\nחלבונים במזון<\/a><\/p>\nשומנים<\/strong><\/h2>\nהשומנים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים בגוף האדם:<\/p>\nמספקים חומצות שומן<\/a> חיוניות<\/li>\nמהווים מקור להפקת אנרגיה<\/a><\/li>\nנשאים של ויטמינים<\/a> מסיסים בשומן<\/li>\nמספקים חומרי גלם לתהליכי סינתזה בגוף<\/li>\nמגרים תיאבון, משביעים<\/li>\nמגינים מפני קור<\/li>\nמרכיב עיקרי בקרום התא<\/a><\/li>\nמומרים לחומרי גלם אחרים.<\/li>\n<\/ul>שומנים במזון<\/a><\/p>\nמינרלים<\/strong><\/h2>\nההתפתחות המואצת של רקמות הגוף בגיל ההתבגרות דורשת גם אספקה נאותה של מינרלים. שלושה מינרלים עיקריים חשובים במיוחד בתקופת גיל זו: סידן, ברזל ואבץ<\/strong>.<\/p>\nסידן<\/strong><\/h3>\nתפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\nריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
רכיבי התזונה (אבות המזון), חומרי הגלם של הגוף:<\/p>\n
הגם שכמותם בגוף האדם מעטה ביותר לעומת כמות השומנים והחלבונים, הן משמשות מרכיב המזון העיקרי של האדם בכל העולם, בזכות עלותם הנמוכה של המזונות המכילים פחמימות ובזכות העובדה שחלקם ניתנים לאחסון לאורך זמן<\/p>\n
בדוגמה שלפניכם מוצגות שתי קבוצות של מזונות: פרות ודגנים. מזונות משתי הקבוצות הללו מכילים כמות גבוהה של פחמימות.<\/p>\n
<\/p>\n
פירות, דגנים, קמח ומוצריו, קטניות, תפוח אדמה ואורז<\/a> עשירים בסוכרים (בפחמימות).<\/p>\nחלבונים<\/strong><\/h2>\nגופנו זקוק לאספקה שוטפת של חלבון<\/a> לבניית תאים<\/a> ורקמות בגוף<\/a> ולתפקוד של הורמונים ואנזימים<\/a> החיוניים לפעולתו.<\/p>\nקבוצת רכיבים תזונתיים מומלצת (רכיבים נבחרים)<\/strong><\/caption>\nמין<\/th>\nגיל<\/th>\nאנרגיה<\/a>\nקק"ל לקילוגרם<\/th>\nחלבון<\/a>\nגרם לקילוגרם<\/th>\nסידן\nמיליגרם<\/th>\nברזל\nמיליגרם<\/th>\nויטמין A\nמיליגרם<\/th>\nויטמין C\nמיליגרם<\/th>\n<\/tr>זכר<\/td>\n10.0-11.9 שנה<\/td>\n64<\/td>\n1.3<\/td>\n1200<\/td>\n12<\/td>\n1000<\/td>\n50<\/td>\n<\/tr>12.0-17.9 שנה<\/td>\n49<\/td>\n1.0<\/td>\n1200<\/td>\n12<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>18.0-24.9 שנה<\/td>\n33<\/td>\n0.8<\/td>\n1200<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>25.0-49.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>50.0-69.9 שנה<\/td>\n27<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>70.0- ויותר שנה<\/td>\n27<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n1000<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>נקבה<\/td>\n10.0-14.9 שנה<\/td>\n50<\/td>\n1.3<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n50<\/td>\n<\/tr>15.0-17.9 שנה<\/td>\n41<\/td>\n1.0<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>18.0-24.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n1200<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>25.0-49.9 שנה<\/td>\n31<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n15<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>50.0-69.9 שנה<\/td>\n28<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr>70.0- ויותר שנה<\/td>\n28<\/td>\n0.8<\/td>\n800<\/td>\n10<\/td>\n800<\/td>\n60<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>התאמה פרטנית של האנרגיה יכולה להעשות בטווח של ± 20%<\/p>\nחלבונים במזון<\/a><\/p>\nשומנים<\/strong><\/h2>\nהשומנים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים בגוף האדם:<\/p>\nמספקים חומצות שומן<\/a> חיוניות<\/li>\nמהווים מקור להפקת אנרגיה<\/a><\/li>\nנשאים של ויטמינים<\/a> מסיסים בשומן<\/li>\nמספקים חומרי גלם לתהליכי סינתזה בגוף<\/li>\nמגרים תיאבון, משביעים<\/li>\nמגינים מפני קור<\/li>\nמרכיב עיקרי בקרום התא<\/a><\/li>\nמומרים לחומרי גלם אחרים.<\/li>\n<\/ul>שומנים במזון<\/a><\/p>\nמינרלים<\/strong><\/h2>\nההתפתחות המואצת של רקמות הגוף בגיל ההתבגרות דורשת גם אספקה נאותה של מינרלים. שלושה מינרלים עיקריים חשובים במיוחד בתקופת גיל זו: סידן, ברזל ואבץ<\/strong>.<\/p>\nסידן<\/strong><\/h3>\nתפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\nריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
גופנו זקוק לאספקה שוטפת של חלבון<\/a> לבניית תאים<\/a> ורקמות בגוף<\/a> ולתפקוד של הורמונים ואנזימים<\/a> החיוניים לפעולתו.<\/p>\n
התאמה פרטנית של האנרגיה יכולה להעשות בטווח של ± 20%<\/p>\n
חלבונים במזון<\/a><\/p>\nשומנים<\/strong><\/h2>\nהשומנים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים בגוף האדם:<\/p>\nמספקים חומצות שומן<\/a> חיוניות<\/li>\nמהווים מקור להפקת אנרגיה<\/a><\/li>\nנשאים של ויטמינים<\/a> מסיסים בשומן<\/li>\nמספקים חומרי גלם לתהליכי סינתזה בגוף<\/li>\nמגרים תיאבון, משביעים<\/li>\nמגינים מפני קור<\/li>\nמרכיב עיקרי בקרום התא<\/a><\/li>\nמומרים לחומרי גלם אחרים.<\/li>\n<\/ul>שומנים במזון<\/a><\/p>\nמינרלים<\/strong><\/h2>\nההתפתחות המואצת של רקמות הגוף בגיל ההתבגרות דורשת גם אספקה נאותה של מינרלים. שלושה מינרלים עיקריים חשובים במיוחד בתקופת גיל זו: סידן, ברזל ואבץ<\/strong>.<\/p>\nסידן<\/strong><\/h3>\nתפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\nריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
השומנים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים בגוף האדם:<\/p>\n
שומנים במזון<\/a><\/p>\nמינרלים<\/strong><\/h2>\nההתפתחות המואצת של רקמות הגוף בגיל ההתבגרות דורשת גם אספקה נאותה של מינרלים. שלושה מינרלים עיקריים חשובים במיוחד בתקופת גיל זו: סידן, ברזל ואבץ<\/strong>.<\/p>\nסידן<\/strong><\/h3>\nתפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\nריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
ההתפתחות המואצת של רקמות הגוף בגיל ההתבגרות דורשת גם אספקה נאותה של מינרלים. שלושה מינרלים עיקריים חשובים במיוחד בתקופת גיל זו: סידן, ברזל ואבץ<\/strong>.<\/p>\nסידן<\/strong><\/h3>\nתפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\nריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
תפקידו העיקרי של הסידן הוא להקנות לרקמת העצם ולשיניים את קשיותן ואת יציבותן.<\/p>\n
ריקמת העצם בנויה ממרכיב מינרלי, מלחי סידן ופוספט, וממרכיב חלבוני. היא מגיעה לצפיפותה המקסימלית בתום הגדילה וההתבגרות. צפיפות זו נקבעת על ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים כגון:\nתזונה עשירת סידן , שמירה על משקל<\/a> תקין וקבוע (יש להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופעילות גופנית בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות (לילדים ונערים ספורטאים צפיפות עצם גבוהה יותר מהאוכלוסייה הרגילה, בעיקר בצוואר הירך).<\/p>\nסידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
סידן מצוי בכל אחת משש קבוצות המזון המרכיבות את פירמידת המזון<\/a>, אולם החלב ומוצריו – פרט לחמאה ושמנת – הם המקור החשוב ביותר של סידן במזונות<\/strong>.<\/p>\nברזל<\/strong><\/h3>\nרוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
רוב הברזל בגוף (כ-70%), מצוי בהימוגלובין שבתאי הדם<\/a> האדומים ותפקידו הובלת חמצן מן הראות לרקמות ו – CO2 מן הרקמות לראות.<\/p>\nעם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
עם העלייה בגודל הגוף, חלה עלייה בנפח הדם, גם מספר תאי הדם האדומים עולה וצריכת הברזל עולה. גם השרירים המתפתחים קולטים ברזל (חלבון<\/a> המיוגלובין המצוי בשרירים מכיל ברזל, כ-5.3% מן הכמות הכוללת של הברזל בגוף). אצל בנות מתבגרות ונשים בגיל הפריון, איבוד הדם במחזור החודשי, מגביר את הצורך לספק לגוף ברזל ממקורות מזון.<\/p>\nבשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
בשר – בעיקר כבד ואברים פנימיים – חלמון ביצה וקטניות (כמו חומוס ועדשים) הם המקור החשוב ביותר של ברזל במזונות.<\/strong><\/p>\nאבץ<\/strong><\/h3>\nחיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
חיוני בכמויות קטנות לגדילה ולהתפתחות רקמות. האבץ מסייע בהפעלת אנזימים<\/a> וחיוני בחלוקת תאים תקינה, וכן לריפוי פצעים;<\/p>\nמקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
מקורות מזון טובים לאבץ הם קטניות יבשות, אגוזים, קמח ומוצריו, ביצים ובשר.<\/strong><\/p>\n <\/p>\nפרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
פרט למינרלים עיקריים אלו נודעת חשיבות לאספקת מינרלים כמו מגנזיום, יוד, זרחן, כרום ואחרים. חשוב לציין שלעתים יש חשד למחסורים וניתן להשלים את המינרלים החסרים על ידי תוספי מזון.<\/strong><\/p>\nויטמינים<\/strong><\/h2>\nויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\nרכיבי התזונה ותפקודיהם<\/strong><\/caption>\n<\/td>\nאספקת אנרגיה<\/a><\/th>\nבנין של רקמות הגוף<\/th>\nקיום פעולות החיים והסדרתם<\/th>\n<\/tr>חלבונים<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>פחמימות<\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>שומנים<\/a><\/th>\n+<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>מינרלים<\/th>\n<\/td>\n+<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr>ויטמינים<\/th>\n<\/td>\n<\/td>\n+<\/td>\n<\/tr><\/tbody><\/table>הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
ויטמינים הם תרכובות אורגניות<\/a>, חיוניות לקיום חיים. הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. בהעדר ויטמינים בגוף נפגמים תהליכים מטבוליים<\/a> חיוניים. הוויטמינים מסופקים לגוף במזון או מיוצרים על ידי הגוף מחומרי המוצא שלהם.<\/p>\n
הוויטמינים השונים נבדלים זה מזה במבנם ובפעילותם בגוף; נהוג לסווגם לשתי קבוצות, על פי מסיסותם: וויטמינים מסיסים במים ווויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות. בקבוצה הראשונה נכללים ויטמינים B וויטמין C. הויטמינים הללו נספגים מהמעי ומועברים באמצעות זרם הדם לרקמות הגוף. עודף מהם מופרש דרך הכליות. בקבוצה השנייה נכללים ויטמינים A , D , E וויטמין K והללו מסתפחים אל שומנים<\/a> בתהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. צריכת יתר של ויטמינים אלה עלולה לגרום להצטברותם בגוף (כמו חומרים שומניים אחרים) ולעיתים להתבטא בהרעלה.<\/p>\nוויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\nויטמין A<\/a><\/li>\nויטמין D<\/a><\/li>\nויטמין E<\/a><\/li>\nויטמין K<\/a><\/li>\n<\/ul>ויטמין A<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nחיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\nייצור של פיגמנטי ראייה; כבר בימי קדם השתמשו המצרים והיוונים בכבד לריפוי חולים שסבלו מעיוורון לילה.<\/li>\nחיסון הגוף – התמודדות עם גורמים מזהמים כמו חיידקים;<\/li>\nשמירה על בריאותם של רקמות<\/a> אפיתל רבות.<\/li>\n<\/ul>הערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\nסימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
וויטמינים מסיסים בתרכובות אורגניות:<\/p>\n
מצוי ברקמות של בעלי חיים, במיוחד בכבד דגים, שומן חלב וחלמון ביצים.\nויטאמין A נוצר רק בגופם של בעלי חיים ואינו מצוי בעולם הצומח. אולם קרוטינואידים המצויים בצמחים ירוקים, כגון תרד וחסה, נהפכים לויטמין A לאחר עיכולם.<\/p>\n
חיוני לטווח רחב של תיפקודים בגוף.<\/p>\n
מחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.<\/p>\n
סימני חסר:<\/strong> רגישות מוגברת לאור ועיוורון לילה; התייבשות והתקרנות של רקמות האפיתל, כמו העור. ראו איור שלפניכם:<\/p>\n<\/p>\nעצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
עצמות שבירות, שיניים חלשות, רגישות לזיהומים. חוסר בויטמין A<\/strong> הוא כיום הגורם הראשי לעיוורון בארצות מתפתחות, עקב רעב ותת תזונה.<\/p>\nלאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
לאחרונה מנסים בשיטות של הנדסה גנטית<\/a> להחדיר לזרעי האורז גן לחומר המוצא של ויטמין A (החומר המהונדס יהפוך בגוף לויטמין A, לאחר עיכול האורז), ובכך להתגבר בארצות אלה על מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בויטמין A.<\/p>\nויטמין D<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nמהחי:<\/p>\nדגים<\/li>\nשמן מכבד דגים<\/li>\nשומן החלב (שמנת וחמאה)<\/li>\nביצים<\/li>\nחשיפה לאור השמש<\/li>\n<\/ul>מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\nמהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
מהחי:<\/p>\n
מיוצר בגוף מחומרי גלם (המכונים סטרולים).\nייצורו מוגבר כתוצאה מחשיפה לאור השמש.<\/p>\n
מהצומח: צמחי מאכל מוכרים אינם מכילים<\/strong> ויטמין זה.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nמגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nמחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\nסכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
מגביר את ספיגתם של יוני הסידן והזרחן מהמעי לדם ומונע את הפרשתם של שני היונים מהכליות. כתוצאה מכך הוא מסייע בשמירה על ריכוז קבוע שלהם בדם.\nהוא משתתף גם בתהליך בניית העצם והריסתה.<\/p>\n
מחלות נגרמות הן כתוצאה מצריכת יתר והן מחסר בויטמין.\nסימני חסר: אצל ילדים רככת ואצל בוגרים עצמות רכות.<\/p>\n
\nצריכת יתר: משקעים של יוני סידן ברקמות.<\/p>\n
סכנה להתפתחות טרשת עורקים – הרחבה<\/a>.<\/p>\nויטמין E<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nבולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
בעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס), ירקות ופירות; ובמקצת גם ברקמות של בעלי חיים.<\/p>\n
בולם תהליכי חמצון; כולל חמצון של חומצות שומן<\/a> בלתי רוויות ושל ויטמין A.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nסימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
סימני חסר: הרס של תאי דם<\/a> אדומים (אנמיה).<\/p>\nהצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\nויטמין K<\/strong><\/h3>\nמקורות במזון<\/strong><\/h4>\nבעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\nתפקידים בגוף<\/strong><\/h4>\nדרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\nהערה<\/strong><\/h4>\nתבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\nההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
הצריכה היומית המומלצת תלויה, למעשה, בצריכה של חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות, מאחר שוויטמין E מסייע במניעת חימצונן.<\/p>\n
בעיקר מהצומח: שמנים צמחיים (כמו שמן חמניות ושמן תירס),\nמהחי: כבד בקר, חמאה . מהצומח: כרוב, חסה, תרד.\nהוויטמין מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס.<\/p>\n
דרוש להקרשתו התקינה של הדם. ולכן חסר בוויטמין זה גורם לשטפי דם ולהפרעות בקרישת הדם.<\/p>\n
תבואות, חלב וביצים דלים מאוד בוויטמין זה.<\/p>\n
ההנחיה הכללית היא שיש לגוון את מקורות המזון כדי לספק את הצרכים התזונתיים של הגוף. לאכול מדי יום מכל אבות המזון ולהרבות בשתיית מים.<\/span><\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d2\u05dc\u05dd \u05e9\u05d4\u05d5\u05e4\u05e7\u05d5 \u05de\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05de\u05d6\u05d5\u05df \u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05db\u05d9 \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05d4 \u05d4\u05de\u05ea\u05e8\u05d7\u05e9\u05d9\u05dd \u05d1\u05d2\u05d5\u05e3:\u00a0\u05d4\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05d4\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd, \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d1\u05e0\u05d9\u05d9\u05ea \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05d5\u05e2\u05d5\u05d3. \u05d1\u05e1\u05e2\u05d9\u05e3 \u05d6\u05d4 \u05e0\u05e2\u05e1\u05d5\u05e7 \u05d1\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05db\u05de\u05e7\u05d5\u05e8 \u05dc\u05d7\u05d5\u05de\u05e8\u05d9 \u05d4\u05d2\u05dc\u05dd \u05d4\u05de\u05e9\u05de\u05e9\u05d9\u05dd \u05d0\u05ea \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3. \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9 \u05d4\u05ea\u05d6\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05d4\u05dd \u05d2\u05d5\u05e4\u05e0\u05d5 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1 \u05de\u05e8\u05db\u05d9\u05d1\u05d9\u05dd \u05d0\u05d7\u05d5\u05d6\u05d9\u05dd \u05e4\u05d7\u05de\u05d9\u05de\u05d5\u05ea 0.8 \u05de\u05d9\u05e0\u05e8\u05dc\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[6],"tags":[],"class_list":["post-43","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-6"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=43"}],"version-history":[{"count":45,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1131,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/43\/revisions\/1131"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=43"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=43"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=43"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}
![\"הפירות:](\"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-content\/uploads\/sites\/15\/2016\/09\/FRUT.gif\")
![\"דגנים:](\"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-content\/uploads\/sites\/15\/2016\/09\/CORN.gif\")
<\/p>\n![\"התקרנות](\"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-content\/uploads\/sites\/15\/2016\/09\/keratin.gif\")
<\/p>\n![\"ילד](\"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-content\/uploads\/sites\/15\/2016\/09\/ricket.gif\")