{"id":209,"date":"2016-09-25T11:15:33","date_gmt":"2016-09-25T08:15:33","guid":{"rendered":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/?p=209"},"modified":"2019-11-21T11:40:16","modified_gmt":"2019-11-21T09:40:16","slug":"chapter2-4","status":"publish","type":"post","link":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/chapter2-4\/","title":{"rendered":"\u05e1\u05d5\u05db\u05e8\u05ea"},"content":{"rendered":"

סוכרת<\/strong> היא שם כולל למגוון של ליקויים מטבוליים<\/a> הנגרם בעיקר עקב רמה גבוהה מהתקין של גלוקוז בדם.<\/p>\n

הגורם הראשוני ליתר גלוקוז בדם הוא מחסור – מלא או חלקי – בהורמון אינסולין<\/a>, שעלול להיווצר עקב כמה סיבות: פגם בייצורו, תגובה לקויה של התאים ברקמות לאינסולין, פגיעה ביכולתם של תאי הגוף להשתמש בגלוקוז, או שילוב של חלק מתופעות אלה.<\/p>\n

הסוכרת נחלקת לשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג I<\/strong> וסוכרת מסוג II<\/strong>.<\/p>\n

סוכרת מסוג I<\/h2>\n

בסוכרת מסוג I התאים הנפגעים הם תאים שמייצרים ומפרישים את ההורמון אינסולין<\/a>, ולכן, כתוצאה מכך יורדת רמת האינסולין בדם. כאשר רמת האינסולין יורדת עולה רמת הגלוקוז בדם מעל הרמה במצבים בריאים. רמה גבוהה של גלוקוז בדם מאובחנת, כאמור, כמחלת סוכרת<\/strong>.<\/p>\n

כ- 5%-10% מחולי הסוכרת סובלים מהסוג הזה. אצל רובם הוא מתגלה כבר בגיל הנעורים. הטיפול במקרים הללו הוא באמצעות הזרקה של אינסולין<\/a> בזמנים קבועים לאורך היום, שנועד להחליף את האינסולין העצמי שחסר.<\/p>\n

סוכרת מסוג II<\/h2>\n

הפרעה מטבולית שבה הגוף לא מסוגל לנצל כראוי את הפעילות של האינסולין, או במקרים מסוימים לייצר כמות מספקת של אינסולין<\/a>. כתוצאה מכך, נפגע תהליך השמירה על ריכוז קבוע של גלוקוז בדם. %90 – %95 מקרב חולי הסוכרת סובלים מסוג זה. והדרך לטפל בהם הינה המלצה על תזונה דלת פחמימות וביצוע פעילות גופנית. אם מתברר שהמלצה זאת איננה מספקת, מוסיפים גם טיפול תרופתי.<\/p>\n

מניעת מחלת הסוכרת<\/h2>\n

גם במניעת סוכרת, כמו במחלות אחרות, חשוב לשמור על משקל<\/a> גוף תקין ולהרבות בפעילות גופנית. הפעילות הגופנית מסייעת בזירוז תהליכים מטבוליים<\/a>, כתוצאה מכך מנוצלת אנרגיה<\/a> ונשמרת רמה קבועה של סוכר בדם ונמנעת יצירה של מאגרי רקמת שומן.<\/p>\n

מומלצת תזונה עשירה בסיבים תזונתיים שהם רבי-סוכרים<\/strong> (לדוגמה, פרות, ירקות, דגנים וקטניות) אך דלה מאוד במזונות עתירי חד-סוכרים<\/strong> ודו-סוכרים<\/strong> כמו שוקולד, סוכר ודבש. הפירוק האיטי של הרב סוכרים מאפשר שמירה על ריכוז סוכר קבוע בדם לאורך זמן.<\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"

\u05e1\u05d5\u05db\u05e8\u05ea \u05d4\u05d9\u05d0 \u05e9\u05dd \u05db\u05d5\u05dc\u05dc \u05dc\u05de\u05d2\u05d5\u05d5\u05df \u05e9\u05dc \u05dc\u05d9\u05e7\u05d5\u05d9\u05d9\u05dd \u05de\u05d8\u05d1\u05d5\u05dc\u05d9\u05d9\u05dd \u05d4\u05e0\u05d2\u05e8\u05dd \u05d1\u05e2\u05d9\u05e7\u05e8 \u05e2\u05e7\u05d1 \u05e8\u05de\u05d4\u00a0\u05d2\u05d1\u05d5\u05d4\u05d4 \u05de\u05d4\u05ea\u05e7\u05d9\u05df \u05e9\u05dc \u05d2\u05dc\u05d5\u05e7\u05d5\u05d6 \u05d1\u05d3\u05dd. \u05d4\u05d2\u05d5\u05e8\u05dd \u05d4\u05e8\u05d0\u05e9\u05d5\u05e0\u05d9 \u05dc\u05d9\u05ea\u05e8 \u05d2\u05dc\u05d5\u05e7\u05d5\u05d6 \u05d1\u05d3\u05dd \u05d4\u05d5\u05d0 \u05de\u05d7\u05e1\u05d5\u05e8 – \u05de\u05dc\u05d0 \u05d0\u05d5 \u05d7\u05dc\u05e7\u05d9 – \u05d1\u05d4\u05d5\u05e8\u05de\u05d5\u05df \u05d0\u05d9\u05e0\u05e1\u05d5\u05dc\u05d9\u05df,\u00a0\u05e9\u05e2\u05dc\u05d5\u05dc \u05dc\u05d4\u05d9\u05d5\u05d5\u05e6\u05e8 \u05e2\u05e7\u05d1 \u05db\u05de\u05d4 \u05e1\u05d9\u05d1\u05d5\u05ea: \u05e4\u05d2\u05dd \u05d1\u05d9\u05d9\u05e6\u05d5\u05e8\u05d5, \u05ea\u05d2\u05d5\u05d1\u05d4 \u05dc\u05e7\u05d5\u05d9\u05d4 \u05e9\u05dc \u05d4\u05ea\u05d0\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[7],"tags":[],"class_list":["post-209","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-7"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/209"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=209"}],"version-history":[{"count":7,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/209\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":1136,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/209\/revisions\/1136"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=209"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=209"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=209"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}