{"id":160,"date":"2016-09-22T15:17:38","date_gmt":"2016-09-22T12:17:38","guid":{"rendered":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/?p=160"},"modified":"2016-10-27T08:29:41","modified_gmt":"2016-10-27T05:29:41","slug":"notes-white-cells","status":"publish","type":"post","link":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/notes-white-cells\/","title":{"rendered":"\u05e7\u05d8\u05e2 \u05d4\u05e8\u05d7\u05d1\u05d4 – \u05ea\u05d0\u05d9 \u05d3\u05dd \u05dc\u05d1\u05e0\u05d9\u05dd"},"content":{"rendered":"

קיימים חמישה סוגים של תאי דם לבנים, וכולם משתתפים במערך ההגנה של
\nהגוף מפני פולשים.<\/p>\n

נויטרופילים<\/h2>\n

תאים אלה הם כ-70% מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. נויטרופילים
\nבולעים ומעכלים בעיקר חיידקים בתהליך המכונה פגוציטוזה. נויטרופילים
\nעוברים מהדם ההיקפי לרקמות ונודדים למקום הפלישה של החיידקים כתגובה
\nלגירוי על ידי חומרים מסיסים המופרשים בעיקר מלימפוציטים. זאת דוגמה
\nקלסית של שיתוף פעולה בין מערך החיסון הספציפי והבלתי ספציפי.<\/p>\n

העובדה שכמות הנויטרופילים בדם עולה כתגובה לגירוי חיידקי משמשת
\nלאבחנה בין זיהום חיידקי לזיהום נגיפי, שבו אין עלייה בכמות הנויטרופילים.<\/p>\n

\"נויטרופיל

תמונה של נויטרופיל במיקרוסקופ אור (x1000 ) מהאטלס להמטולוגיה של University Nagoya.<\/p><\/div>\n

אאוזינופילים<\/h2>\n

תאים אלה הם כ-2-5% מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. אאוזינופילים
\nפעילים בתגובות אלרגיה ובתגובות נגד טפילים. גירוי על ידי גורמים אלה מביא
\nלעלייה בכמות האאוזינופילים בדם מעל הנורמה.<\/p>\n

\"אאוזינופיל

תמונה של אאוזינופיל במיקרוסקופ אור (x1000 ) מהאטלס להמטולוגיה של University Nagoya.<\/p><\/div>\n

בזופילים<\/h2>\n

תאים אלה הם פחות מ-1% מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. בזופילים
\nקשורים בתגובות אלרגיה.<\/p>\n

 <\/p>\n

מונוציטים<\/h2>\n

תאים אלה הם 5-8% מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. מונוציטים עוברים
\nמהדם לרקמות, ושם הם מתמיינים למקרופגים. מונוציטים ומקרופגים מגינים
\nמפני פולשים על ידי פגוציטוזה.<\/p>\n

\"מונוציט

תמונה של מונוציט במיקרוסקופ אור (1000 x ) מהאטלס להמטולוגיה<\/p><\/div>\n

לימפוציטים<\/h2>\n

הלימפוציטים משתתפים בתגובות חיסון, ופעילותם ספציפית הודות לקולטנים
\nהמצויים בקרום התא שלהם. לימפוציטים שונים מגיבים נגד אנטיגנים שונים.
\nבתגובה לקשירת אנטיגן הם מתמיינים לתאים פעילים, ואלה גורמים לסילוק
\nהאנטיגן מהגוף.<\/p>\n

\"לימפוציט

תמונה של לימפוציט במיקרוסקופ אור (x1000 ) מהאטלס להמטולוגיה.<\/p><\/div>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"

\u05e7\u05d9\u05d9\u05de\u05d9\u05dd \u05d7\u05de\u05d9\u05e9\u05d4 \u05e1\u05d5\u05d2\u05d9\u05dd \u05e9\u05dc \u05ea\u05d0\u05d9 \u05d3\u05dd \u05dc\u05d1\u05e0\u05d9\u05dd, \u05d5\u05db\u05d5\u05dc\u05dd \u05de\u05e9\u05ea\u05ea\u05e4\u05d9\u05dd \u05d1\u05de\u05e2\u05e8\u05da \u05d4\u05d4\u05d2\u05e0\u05d4 \u05e9\u05dc \u05d4\u05d2\u05d5\u05e3 \u05de\u05e4\u05e0\u05d9 \u05e4\u05d5\u05dc\u05e9\u05d9\u05dd. \u05e0\u05d5\u05d9\u05d8\u05e8\u05d5\u05e4\u05d9\u05dc\u05d9\u05dd \u05ea\u05d0\u05d9\u05dd \u05d0\u05dc\u05d4 \u05d4\u05dd \u05db-70% \u05de\u05db\u05dc\u05dc \u05ea\u05d0\u05d9 \u05d4\u05d3\u05dd \u05d4\u05dc\u05d1\u05e0\u05d9\u05dd \u05d1\u05d3\u05dd \u05d4\u05d4\u05d9\u05e7\u05e4\u05d9. \u05e0\u05d5\u05d9\u05d8\u05e8\u05d5\u05e4\u05d9\u05dc\u05d9\u05dd \u05d1\u05d5\u05dc\u05e2\u05d9\u05dd \u05d5\u05de\u05e2\u05db\u05dc\u05d9\u05dd \u05d1\u05e2\u05d9\u05e7\u05e8 \u05d7\u05d9\u05d9\u05d3\u05e7\u05d9\u05dd \u05d1\u05ea\u05d4\u05dc\u05d9\u05da \u05d4\u05de\u05db\u05d5\u05e0\u05d4 \u05e4\u05d2\u05d5\u05e6\u05d9\u05d8\u05d5\u05d6\u05d4. \u05e0\u05d5\u05d9\u05d8\u05e8\u05d5\u05e4\u05d9\u05dc\u05d9\u05dd \u05e2\u05d5\u05d1\u05e8\u05d9\u05dd \u05de\u05d4\u05d3\u05dd \u05d4\u05d4\u05d9\u05e7\u05e4\u05d9 \u05dc\u05e8\u05e7\u05de\u05d5\u05ea \u05d5\u05e0\u05d5\u05d3\u05d3\u05d9\u05dd … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":15,"featured_media":0,"comment_status":"open","ping_status":"open","sticky":false,"template":"","format":"standard","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"categories":[14],"tags":[],"class_list":["post-160","post","type-post","status-publish","format-standard","hentry","category-14"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/160"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/types\/post"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/users\/15"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=160"}],"version-history":[{"count":5,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/160\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":888,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/posts\/160\/revisions\/888"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=160"}],"wp:term":[{"taxonomy":"category","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/categories?post=160"},{"taxonomy":"post_tag","embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/nutrition\/wp-json\/wp\/v2\/tags?post=160"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}