{"id":313,"date":"2016-08-11T12:29:48","date_gmt":"2016-08-11T09:29:48","guid":{"rendered":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/?page_id=313"},"modified":"2016-08-11T12:36:44","modified_gmt":"2016-08-11T09:36:44","slug":"assignment-5-1","status":"publish","type":"page","link":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/assignment-5-1\/","title":{"rendered":"\u05e9\u05de\u05d9\u05e2\u05d4 \u05d5\u05d7\u05d9\u05e8\u05e9\u05d5\u05ea"},"content":{"rendered":"

איך האוזן מורכבת?<\/h2>\n

האוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל של האדם. היא מורכבת משלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. האוזן החיצונית מכילה את האפרכסת ותעלת השמע עד לעור התוף. האוזן התיכונה מכילה שלוש עצמות שמע קטנטנות המצויות בחלל מלא אוויר. האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן ואת איבר שיווי המשקל. שבלול האוזן מלא בנוזל ומרופד בחלקו הפנימי באלפי תאי חישה לקול, המכונים תאי השערות. השערות הללו הן, למעשה, בליטות דקיקות של קרום תא<\/a> החישה, העשירות בסיבים של שלד התא.<\/p>\n

איך אנחנו שומעים?<\/h2>\n

גלי הקול נאספים על ידי האפרכסת, שפועלת כמגבר, לתוך תעלת השמע ומרטיטים את עור התוף. תנודות עור התוף מרטיטות את שלוש עצמות השמע, המצויות באוזן התיכונה, בזו אחר זו. רטיטות עצמות השמע גורמות לנוזל שבשבלול לנוע. אלפי השערות, של תאי השערות המצויים בתוך השבלול, מתכופפות מהרעידות. התכופפותן של השערות גורמת לתאי השערות להפריש חומר (נוירוטרנסמיטור) המגרה את עצב השמע לשלוח אות חשמלי לאזור השמע בקליפת המוח (לקורטקס האודיטורי). אות זה מתורגם על ידי המוח לקול.<\/p>\n

\"תמונה<\/p>\n

מה קורה בתא השערות כאשר השערות מתכופפות?<\/h2>\n

לכל אחד מתאי השערות 50 עד 100 שערות. שערות אלה הן, כאמור, בליטות דקיקות של קרום תא<\/a> החישה, העשירות בסיבים של שלד התא. סיבי שלד התא בתא השערות מורכבים מהחלבון אקטין. הרבה מאוד מולקולות של אקטין מחוברות זו לזו ויוצרות סיבים בתא המצויים בתוך השערות. אל סיבי האקטין קשור חלבון<\/a> נוסף, מיוזין, אשר מסייע לסיבי האקטין להתיישר כאשר הם מתכופפים. כאשר אנו נחשפים לרעש חזק מאוד, השערות מתכופפות ואנו מאבדים זמנית את חוש השמיעה. לאחר ימים מספר השערות מתיישרות וחוש השמיעה שב להיות כשהיה. בחשיפה ממושכת לרעש, השערות אינן מתחדשות וחוש השמיעה נפגע. תאי השערות נוצרים כבר בעובר המתפתח, והם אינם מתחלקים או מתחדשים לאחר שנוצרו.<\/p>\n

איך נוצר ליקוי השמיעה?<\/h2>\n

אדם יכול להיוולד חירש, אבל מרבית החירשים מתחרשים במהלך חייהם. חירשות יכולה לנבוע מגורמים סביבתיים, כמו זיהום רעש, חשיפה לרעש חזק מדי לאורך זמן, מחלה או גיל מבוגר. בנוסף, גורמים גנטיים יכולים להיות מעורבים בהתפתחות חירשות בילדות או בגילים מבוגרים יותר. סביר להניח, כי בני אדם הנולדים עם מוטציות בגנים האחראיים להתפתחות תקינה של חלקי האוזן השונים, יהיו חירשים. בני אדם הנולדים עם מוטציות בגנים, האחראיים על תחזוקתם של חלקי האוזן השונים, מתחרשים בשלבים שונים במהלך חייהם.<\/p>","protected":false},"excerpt":{"rendered":"

\u05d0\u05d9\u05da \u05d4\u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1\u05ea? \u05d4\u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05d4\u05d9\u05d0 \u05d0\u05d9\u05d1\u05e8 \u05d4\u05e9\u05de\u05d9\u05e2\u05d4 \u05d5\u05e9\u05d9\u05d5\u05d5\u05d9 \u05d4\u05de\u05e9\u05e7\u05dc \u05e9\u05dc \u05d4\u05d0\u05d3\u05dd. \u05d4\u05d9\u05d0 \u05de\u05d5\u05e8\u05db\u05d1\u05ea \u05de\u05e9\u05dc\u05d5\u05e9\u05d4 \u05d7\u05dc\u05e7\u05d9\u05dd: \u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05d7\u05d9\u05e6\u05d5\u05e0\u05d9\u05ea, \u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05ea\u05d9\u05db\u05d5\u05e0\u05d4 \u05d5\u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05e4\u05e0\u05d9\u05de\u05d9\u05ea. \u05d4\u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05d4\u05d7\u05d9\u05e6\u05d5\u05e0\u05d9\u05ea \u05de\u05db\u05d9\u05dc\u05d4 \u05d0\u05ea \u05d4\u05d0\u05e4\u05e8\u05db\u05e1\u05ea \u05d5\u05ea\u05e2\u05dc\u05ea \u05d4\u05e9\u05de\u05e2 \u05e2\u05d3 \u05dc\u05e2\u05d5\u05e8 \u05d4\u05ea\u05d5\u05e3. \u05d4\u05d0\u05d5\u05d6\u05df \u05d4\u05ea\u05d9\u05db\u05d5\u05e0\u05d4 \u05de\u05db\u05d9\u05dc\u05d4 \u05e9\u05dc\u05d5\u05e9 \u05e2\u05e6\u05de\u05d5\u05ea \u05e9\u05de\u05e2 \u05e7\u05d8\u05e0\u05d8\u05e0\u05d5\u05ea \u05d4\u05de\u05e6\u05d5\u05d9\u05d5\u05ea \u05d1\u05d7\u05dc\u05dc … \u05dc\u05d4\u05de\u05e9\u05da \u05e7\u05e8\u05d9\u05d0\u05d4 ←<\/span><\/a><\/p>\n","protected":false},"author":5,"featured_media":0,"parent":0,"menu_order":0,"comment_status":"closed","ping_status":"closed","template":"","meta":{"om_disable_all_campaigns":false,"_monsterinsights_skip_tracking":false,"_monsterinsights_sitenote_active":false,"_monsterinsights_sitenote_note":"","_monsterinsights_sitenote_category":0,"footnotes":""},"class_list":["post-313","page","type-page","status-publish","hentry"],"aioseo_notices":[],"_links":{"self":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/pages\/313"}],"collection":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/pages"}],"about":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/types\/page"}],"author":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/users\/5"}],"replies":[{"embeddable":true,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/comments?post=313"}],"version-history":[{"count":3,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/pages\/313\/revisions"}],"predecessor-version":[{"id":317,"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/pages\/313\/revisions\/317"}],"wp:attachment":[{"href":"https:\/\/stwww1.weizmann.ac.il\/bioinformatics\/wp-json\/wp\/v2\/media?parent=313"}],"curies":[{"name":"wp","href":"https:\/\/api.w.org\/{rel}","templated":true}]}}