תכנית להתפתחות מקצועית של מורים לפיזיקה המבוססת על הבאת עדויות ומתמקדת בארגון ידע

צוות מוביל

פרופ' בת שבע אלון ודר' אסתר בגנו

תלמידת מחקר

חנה ברגר

תקציר

העבודה עוסקת בפיתוח ומחקר מלווה של הפעלת גישות של א. "הבאת עדויות" ו ב. למידה המשלבת מפגשי פנים-אל-פנים (פ.א.פ.) עם פעילויות מתוקשבות בהשתלמות ארוכת טווח למורים לפיזיקה. ההשתלמות התמקדה בקידום ארגון הידע הנרכש בשעורי הפיזיקה ובה הכירו המורים כלי הוראה חדשניים וממוקדי תלמיד לקידום ארגון הידע בשעורי הפיזיקה (שגרות לארגון ידע). לפי הגישה של "הבאת עדויות" המורים הפעילו בכיתותיהם שגרות לארגון ידע, אספו וניתחו באופן שיטתי את עבודות תלמידיהם, דנו עם מורים אחרים בהשתלמות על הממצאים ומשמעויותיהם וסיכמו בדוחות את התוצאות, הפרשנויות וההשתמעויות של הממצאים. לפי הגישה של למידה המשלבת מפגשי פ.א.פ. עם פעילויות מתוקשבות, המורים דורבנו לתקשר ביניהם בתקופות שבין מפגשי הפ.א.פ. במסגרת של אתר מלווה ובאמצעות כלים מתוקשבים. כלים אלה תוכננו במיוחד כדי להבטיח את רציפות הלמידה של המורים במהלך כל תקופת ההשתלמות. ההשתלמות פותחה במהלך שלוש גירסאות עוקבות. המודל שהופעל בגירסה האחרונה של ההשתלמות מאופיין על-ידי ארבעה עקרונות תכנון: א. הכרת התחומים של ארגון הידע ושל הבאת העדויות מתבצעת בו-בזמן ובאופן משולב, ב. הדרכת המורים בשני התחומים של ארגון הידע והבאת העדויות נסמכת על הגישה של חניכה קוגניטיבית, ג. המורים מתנסים בכלים החדשניים כתלמידים, ד. ההשתלמות מקדמת את רציפות הלמידה של המורים באמצעות גישה מובנית המשלבת מפגשי פ.א.פ. עם פעילויות מתוקשבות. מחקר שכלל 21 מורים ו 324 תלמידים מראה שההשתלמות הביאה לשינויים משמעותיים בידע של המורים אודות הידע של תלמידיהם ובתפיסות שלהם את: א. היתרונות של השגרות לארגון ידע ככלי הוראה, ב. "הבאת עדויות" כאמצעי יעיל להערכת התרומה של השגרות לארגון ידע ללמידה של התלמידים, ו- ג. מספר היבטים של הוראה ממוקדת לומד: החשיבות והלגיטימיות של הלמידה מעמיתים; הצורך בהקשבה לרעיונות של תלמידים ולרפלקציה שלהם; והצורך לחקור את הידע של התלמידים במגוון שיטות ולעדכן את ההוראה בהתאם לתוצאות. כמו כן מראה המחקר ש: א. הגישה המיוחדת של הבאת העדויות שננקטה בהשתלמות עוררה אצל המורים שתי תבניות חשיבה אשר תרמו לשינוי בידע ובתפיסות שלהם: "עימות המציאות אל מול הציפיות" ו"הכללה" וב. התקיים רצף בלמידת המורים במפגשי הפ.א.פ. ובאתר המלווה שהביא להרחבתם ולהעמקתם של הרעיונות שנדונו. בעדויותיהם, דיווחו המורים שבאמצעות הפעלת השגרות לארגון ידע בכיתותיהם, הם זיהו אצל תלמידיהם קשיים שלא היו מודעים לקיומם ועל שיפור בידע התלמידים עם התקדמותם בשלבים השונים של השגרות. המורים דיווחו גם כי הם שינו את פרקטיקת ההוראה שלהם במענה לקשיי הלמידה אשר זיהו אצל תלמידיהם והחלו לשלב שגרות לארגון ידע בשעורים שלהם. בהתאם לממצאי המחקר, תוכננו הקורסים הדידקטיים "סוגיות בהוראת הפיזיקה 1-2", שהינם חלק מהתכנית לתואר שני במסגרת רוטשילד-ויצמן. בקורסים אלה, אנחנו ממשיכים לחפש דרכים כיצד לעדכן את עקרונות העיצוב שלהם ולהביא לשיפור בחקירה המשותפת של הממצאים מהכיתות על ידי שילוב יעיל יותר בין הגישות של הבאת עדויות ולמידה המשלבת מפגשי פ.א.פ. עם פעילויות מתוקשבות. בנוסף לכך, ממצאי המחקר משמשים כעוגנים בתכנון ובביצוע של תכניות ארוכות טווח למורים לפיזיקה (משלבות פ.א.פ. עם פעילויות מתוקשבות כמו גם מתוקשבות בלבד).

מאמרים

חומרים