תפנ"ית (תיעוד פרקטיקות, ניתוח ויישום תובנות)

צוות מוביל

חברי הפרויקט

מזכירות ואדמיניסטרציה:

תקציר

הפרויקט מעצב ומפעיל קהילות מורי מתמטיקה הנשענות על וידאו ככלי מרכזי לתיעוד וניתוח של פרקטיקות הוראה, בהתבסס על הגישה היפנית הנקראת "חקר שיעור" (Lesson Study). בקהילות אלה תכנון השיעורים נעשה באמצעות הכלים והשפה שפיתחנו במסגרת פרויקט עדש"ה (adasha.weizmann.ac.il).
הרעיון המרכזי של הפרויקט הוא שתובנות שמורים מפיקים מניתוח שיעורים מוסרטים ממאגר עדש"ה ייושמו לעיצוב, תכנון, הוראה בכיתות וניתוח של שיעורי מתמטיקה של המורים המשתתפים עצמם. בכך הקהילות המוצעות נותנות מענה לצרכי המערכת, המבקשת שמורים יהיו לא רק רפלקטיביים לגבי הפרקטיקה שלהם (בכל הנוגע לסוגיות מתמטיות ופדגוגיות) אלא גם יישמו את תוצרי הרפלקציה לעיצוב והפעלה של שיעורים. שֵם התכנית משקף את מהות קהילת העמיתים, שחבריה מתכננים יחד שיעורים, מתעדים בווידאו את הפרקטיקות של הוראת שיעורים אלה, מנתחים את התיעוד בכלי עדש"ה, ומיישמים את התובנות בשיעורים נוספים. כך, תיעוד הווידאו של השיעורים, יחד עם תוצרי התלמידים, משמשים חומר גלם למעגל הבא של רפלקציה והפקת תובנות מעשיות.
הפרויקט מציע גם מודל חדשני של הנחיית קהילות בית-ספריות:
כל קהילה מונחית על ידי זוג מנחים העובדים בסינרגיה: רכז/ת המתמטיקה או מורה מוביל/ה בבית הספר, ומנחה חיצוני/ת מטעמנו. ההנחיה בתחילת התהליך היא משותפת (co-facilitation), ובהדרגה תעבור האחריות על ההנחיה לידי המוביל הבית-ספרי. המנחים הבית-ספריים והמנחים החיצוניים לומדים יחד בקורס מובילים, ומצוותים בזוגות כבר מתחילת ההכשרה (כלומר כל מנחה חיצוני/ת יודע/ת לאיזה בית ספר הוא/היא מיועד/ת, ופועל/ת כצוות עם המנחה הבית-ספרי לאורך הקורס).
המחקר סביב הקהילות עוסק בין היתר בסוגיית ההתגבשות של קהילה בית-ספרית וכן בסוגיית הקיימות של הקהילות הללו. השאלות המרכזיות שאנו בוחנים הן:

  1. אילו תהליכים עוברות קהילות תפני"ת במהלך השנה הראשונה לייסודן?
  2. כיצד ניתן להגדיר קיימות של קהילת מורים לומדת באופן אופרציונלי?
  3. מה נוכל ללמוד על הקיימות של מודל תפני"ת לאורך זמן? מהן החוזקות והמגבלות של מודל זה?

ליצירת קשר